הסיפורים של אריאל
אמא משתיקה אותי. היא עונדת משקפי קריאה, מחזיקה עפרון ביד אחת ופלאפון ביחד אחרת. היא ניראת מצחיק, עם מחברות וערימות דפים לפניה, מסתכלת בפלאפון ובדפים לסירוגין, רושמת. עיניה מצומצמות. משום […]
אנחנו אוכלים מלפפונים חמוצים ורואים סרט; הבחור מתקרב אל הבחורה מסלק תלתל מפניה ואומר: 'It's better to be happy than to be right' אני נוחר. רותם צוחקת ואומרת שבסוף מבינים […]
פעם פגשתי בחורה שחשבה שהיא יפה. זה היה נחמד. היה לה שיער ארוך ואני לא חשבתי שהיא יפה, אבל נישקתי אותה בכל זאת: השפתיים שלה היו צבועות באדום בוהק כלכך. […]
אז ככה, התחלתי לכתוב: 'הקיץ הגיע, צהוב ומסריח עם חלונות סגורים ומזגנים וזבובים מזמזמים (איך הזבובים נכנסו בכלל?), ואני כבר לא הייתי מסוגל להרגיש דבר-' הרמתי את העיפרון והסתכלתי, אח"כ […]
אין לי סבלנות. אין לי סבלנות. אין לי סבלנות. זהו. כן. אני מדשדש בבית מהמטבח למיטה, אני אוכל ענב בפעם הראשונה, אח"כ ענב וגבינה קשה, ובפעם השלישית אני נשבר ומרתיח […]
אני לא מצליח לכתוב משפט אחד ישר בלי למחוק, אני מתחיל סיפורים רק כדי לעזוב אותם בהתחלה: כל הדמויות שלי קפואות באמצע רחובות שאני מתאר כ: 'ארוכים לאינסוף' או כ: […]
הפיסות האלו שלך, מתי ידעת שזה לא נכון. שהשם שלך לא שלך, שיערך מתפזר בגלים, מקיף פנים חיוורת עם עניים כמו של פרפרים. את כמעט שקופה. אתה כמעט שקוף. אפשר […]
Madness creeps in you, darkness speaks for you Look at butterflys fly, fly away. Goes the day: Come the moth, cover the sky with cloth, your sloth, your oath: to […]
באוטובוס ראיתי חייל ישן, שמנמן, עם יד על הרובה וקופסא של קומקום. חשבתי על החייל ההוא שתקועו לו סכין בצוואר-באוטובוס אחר. שמרתי על החייל שלי, הסתכלתי. צהלה עלתה בתחנה אחת, […]
היה לנו את השקט שלנו הבוקר. את התקשרת מהרכבת ואני באתי לקחת אותך, הפעלתי את המנוע, יצאתי מהחניה והדלקתי את נירוונה-אפילו שאת תמיד נוחרת עליהם: 'כל השירים שלך ככה' את […]
היידים שלך כמו כנפי פרפרים, אני קופא: כמו גולם מתחת לשמיכה. אני מנסה לא לנשום; בעיניים שעדיין סגורות. אני מרגיש את הפרפרים באים, מרפרפים: על רגלי, על צלעותי, על חזי, […]
סבא הלך לקנות ארטיק, נפל ופתח את הראש. מזל שיוני ואדיר בידיוק עברו שם: יוני אמר 'היי, סתכל הזקן הזה התהפך!' ואדיר ישר רץ לעזור. אני מנסה לתאר מה הוא […]
ביום חמישי למדתי להעריך ידיים. קמתי בבוקר וכאבה לי היד: כמו לחיצה חמוצה ועגולה בנקודה שבה כל הגידים מתאחים. הברזתי מהלימודים אפילו שקמתי בשבע, פשוט התיישבתי על הריצפה במרפסת ושתיתי […]
אני נדבק לעצמי ונושם לאט. אני מנסה לתפוס הכי פחות מקום שאפשר עם לגעת בעצמי הכי פחות שאפשר. אני מגעיל. לפעמים זה מדהים אותי: הקיום שלי מתנקז לכך: לגועל, לחום, […]
לפעמים אני חושב שאני טוב. אני מחייך, שוקע עמוק בקן הספא שלי ושותה קולה קפוא מספל כי ככה אני אוהב. לפעמים אני מחלק אותי לחלקים, עדיין מכוסה בשמיכות וכריות על […]
Do you believe in God? I asked under the blanket, while her breath gently weeps in my palm. We were burning hot in our cotton full of feathers covering, longing […]
לפיה יונינה יש שלושה ברכות בפה: אחת של אהבה, אחת של חסד, ואחת של ידיעת כל. מה תבחר? אהבה תתן לך אור וורוד וחיבוק אינסופי, חם כמו עמוק מתחת לשמיכה […]
רצית שאספר לך מה קרה שבוע שעבר. התחמקתי, אני תמיד מתחמק. אבל את יודעת איך זה… ולדברים גדולים ורטובים יש נטייה לדלוף החוצה בלילות. לכן חיכית, לכן סיפרתי ועכשיו אני […]
אני יושב בסלון מנגן באך. שוב פעם באך. תמיד באך. באך, מה אתה חושב? אני חורק ונעצר. אני מחפש דו. סתם דו רגיל. גם אותו קשה לי למצוא: דו דו […]
את יודעת שאם אי פעם אהיה סופר , אני לא אהיה אחד כזה, יומרני, שהרוג את כולם בסוף למען רעיון פילוסופי. לא. אצלי כולם יקבלו סוף טוב! סוף מושלם! אני […]
אני לא אמור לבכות אני יודע, זה לא ככה. ובכל זאת אני חושב על אתמול כששכבנו אחד ליד השנייה בחשיכה. השעה הייתה כבר ארבע וציוץ הציפורים זלג מבעד לחלון. התעצבנת. […]
הוא אומר 'אני דואג' (וזה כמו לומר כל דבר אחר) 'למה אתה מחכה?' הוא ממשיך 'למשיח' אתה אומר, עם חצי חיוך מוצלל. הוא צוחק. אבל אתה רציני למוות. למוות. למוות. […]
אני עצוב באופן תהומי. אני עייף באופן קיצוני ואני לחוץ באופן מחריד. ואיום. היום ישנתי כל היום. ספרתי פרחי רטיבות בתקרה ותלשתי ציפורן מהבוהן בטעות. הכל התלכלך באדום, זה היה […]
אני אוהב אותך, מתקשר אליי באמצע הלילה, רוצה שאבוא לקחת אותך עם המיצבושי הדפוקה (אני דפקתי אותה רק שלוש פעמים, השאר לא ממני, נשבע) כולם תמיד אמרו שאתה חסר טקט […]