הסיפורים של אריאל
אם היינו יכולים לדבר בחיבוקים; אם נשיקות עוצרות נשימה היו עיצורים ותנועות היו בתנועות של ידי על ידך. אם שקט היה שפה ואם היה לי כח. אם היית מבין, הלילה […]
פעם פגשתי גבר שאמר שהוא רגיש. זה היה נחמד. קראו לו גיא והיו לו כתפיים גדולות, עיניים חומות ורגליים שיגיעו רחוק. הוא היה מדליק באך ואומר לי: 'תקשיב, רק תקשיב! […]
היד שלך חמה וכשאת מטפסת במעלה ידי אני חושבת על טיפות ולטיפות כי מה ההבדל. העיניים שלך חומות וכשאת עוצמת אותן זה כמו עלי כותרת סגולים, סגלגלים. אם הייתי יכולה […]
אני רוֹאָה אותך; מהלכת מילים על לשונך, מורידה דמעות שבעיניך ולא עונה לפלאפון שרועד על השולחן. ביני לבינך ביני לבינך תיהום. יש תה וחום וכשאת לוגמת, זה לא שורף? את […]
המלחמות הסמויות מן העין נסבו על בקבוקי קולה, בבית הזה לפחות. ביום חמישי שי נתן לי עשרים שקל ופקד: 'לך תקנה שני פפסי' (שי הכי מעדיף פפסי) אבל רק בחנות […]
אמרתי לך כמו בצחוק: 'אבל אם אני אתאבד אתה תבין שלא היה מה לעשות, שזה היה הדבר הכי טוב בשבילי?' הבטת בי ושוב פעם קיללתי את השיחה הזאת. היא לא […]
הספרנית חייכה אלי ואני אליה. 'הינה הספרים' אמרתי 'את זה אתה מחזיר?' 'כן' היא פתחה את הספרים בשיטתיות, אחד אחד, כמו מסדר (ברקודים במקום שמות וצפצופים במקום קריאות) 'זה אתה […]
הפיות הגיעו גם הלילה, היה להן ריח של חורף ואורות ערפל רקומים בכנפיים. צחקתי, הקור חודר לי לעצמות, 'מה?' תום לחשה, היא שכבה לידי, עם רגל אחת מחוץ לשמיכה ופלאפון […]
הבוקר סבא וסבתא באווירת נכאים. מישהו מת. 'מתרגלים למוות סבתא?' 'לא' אני לא אשאל את זה, אבל אני יודע שזה התשובה. אנחנו יושבים במטבח עם קפה ואני בוהה בזגוגית. העצים […]
לטי הייתה עייפה עד כדי דמעות אבל המקדחות לא נתנו לה לישון. היה תשע בבוקר ואברהם נכנס בלי לדפוק, מסתבר שכל קומת הקרקע הוצפה אתמול. 'זה כאילו משהו התפצוץ בתיקרה […]
נגנתי את תווי פנייך באצבעות, עבות מידיי, קשות מידיי וחייכת אליי וירד גשם ואכלנו פרינגלס ודיי. 'דיי!' אימא אמרה, פניה עומדות בתפילה בכאב ראש איום ונורא – אימא אמרה אבל […]
'התינוק בוכה' את אומרת אבל לא קמה. את מרימה את הבקבוק ושותה, כשהפייה זזה משפתייך הן מבריקות, כהות מזכרון של אודם. אני נושם עמוק; הבכי מחרפן. 'התינוק בוכה' אני אומר […]
כשהנהג מונית צפר וצעק על סבא: 'סע כבר! זקן!' סבא הביט בו, יצא מהרכב ואמר בכל כובד הראש האפשרי 'אני מאחל לך, אדוני, שלא תגיע לשנות חיי' סבא הולך מעט […]
הראל' לחשתי 'יהל' לחשת ושכבנו בשקט עם רוח צוהרים חמה. ברוש ואלון ציירו תנועות על הריצפה, וציקדות נשמעו כמו בקבוקי קולה נפתחים. הייתי צמאה. 'אתה יודע' אמרתי פתאום 'תמיד הייתי […]
תמיד באיסוף של סיפורים; הנהג מונית מציץ בי מהמראה, אבל חשוך מידי אז מה הוא כבר רואה. הוא שואל איך אני ואני איך הוא. 'אתה אוהב להיות נהג מונית? תרצה […]
ראיתם את הפסלים העתיקים, אלים ערומים. יפיפיים. גפיים שבורות ואפים בלי הכפתור לאצבע. אני לוחץ גם ככה ומחייך 'תגיד אתה נורמלי?' רון לוחש-צועק 'השומרים עוד ירצחו אותנו!' הוא צודק. אולי. […]
אנחנו חבורת הזבלונים, גרביונים שחורים כמו מניילון ופסים שחורים על העיניים כמו עמק המצלבה. הגשם ירד הלילה ואז ניהיה כמו לב המאפליה. אולי נתקלח בכיור עם כוס פלסטיק ורומי תגיד […]
יש משהו מפחיד באנשי פירות של טו בשבט, כמו האלווין אולי: פרצופים מחייכים רחב מדי עם עיני צימוקים. חלולים. לא שזה מפריע לאלי, היא יושבת על הריצפה, מפת פלסטיק שקופה […]
שיר אומרת שזה כמו ספר של או הנרי, מכורבל עם שמיכה, קפה ומבול בחוץ. היא מחייכת, ולרגע אני חושב שאנחנו דומים, עד שאני נזכר בה מסרבת לכוס קפה כי היא […]
אימא בוכה בשקט אבל מול כולם, אז מה הטעם? לפעמים אני רוצה אותה צורחת, מתווכחת, אומרת שהיום יש גשם ולכן הרחובות רטובים. אני רוצה אותה אדומה. מולי. אומרת ומעכלת מילים […]
בזמן האחרון יש לי חשק להתפשט באמצע שיעורים, זה לא הגיוני או פרקטי במיוחד. אני תמיד מדמיין את האנשים: ספיר וגל לוחשות בצעקות: 'תתלבש! תתלבש! תתלבש!', בר פשוט נקרע מצחוק, […]
בשקט בשקט הלכנו לישון, מחובקים. רגילים כל כך עד שמלמלנו באי בהירות. על זה, על זה, זה- – – על רעש המזגן, האור מתחת לחלון, קול של גבר שצוחק בחוץ. […]
המחמם (קוראים לזה מחמם, נכון?) בגודל של בני גורן, מריח כמו מגהץ ומתקתק כמו תנין. הוא גם מחמם ומפריע לישון ויום אחד הוא ישרוף ספרים. ואותי (ככה כתוב לא?) אבל […]
הגשם נופל עלינו חזק ואולי זה לא היה רעיון טוב לצאת ככה, הפיגמות שלנו סחוטות, כפות רגלינו היחפות מלוכלכות ואנחנו חלקלקים . אולי רק בסרטים זה עובד. ככה- עכשיו, פשוט […]
קפוא והצ'י דולף לך מהנחריים. שתי גרביים, שתי מכנסיים ורעידות כאילו היית הפלאש שהיה מטרונום שהיו לו שיניים מתקתקות. קר כלכך ושילה מגיעה: עור לבן כמו שלגיה ומעיל פתוח מעל […]
אבל איפה היית? ירד בבוקר גשם, ראית? שתי גרביים על רגל אחת עניים כמו פנדה ושוקו מושחת ואת? את. כתבת שעמום וגעגועים: 'את בחיים? את בחיים? את בחיים?' אכלתי גלידה, […]
היום אנשים היו עדינים איתי ואני איתם. מחוות קטנות, טיפות לבנות של קרם ידיים בריח פרחים ושלושה אוכמניות (טריות ממש) מקופסאת הפלסטיק של טל. בשיעור קראתי שיר שאמר כך: 'חֲצָאֵי […]
היום יצאת נגד 'שירה מודרנית'. הסברת: 'זה כלכך מעורפל עד שאי אפשר להבין מיזה כלום. זה יכול לומר משהו אחד או הכל. ואם זה ככה, אתה מבין- אין לזה בעצם […]