הסיפורים של שחר.נ.
אני מעבירה כדור בין אצבעותי. הפאלפון רוטט אז אני מניחה את הכדור ובודקת ממי ההודעה, זה דולב. "מקווה שקיבלת קצת פורפורציות.." אני שולחת סמיילי שמח וחוזרת אל הכדור. אני מביאה […]
'קשה לי לכתוב, גם ההקלטה תצא רועדת.. רוצה להפגש?' הבטתי במילים ושלחתי שכן. הוא שאל איפה אני ושלח שהוא מגיע. המשכתי לחבק את רגלי, ברכי נושקות לצוורי. ואני בוכה. ראשי […]
אני מתאפרת, לכסות את הבכי. עניי אדומות והמים לא עוזרים, אז אני שמה משקפיי שמש. אני לובשת כפכפים ומביטה בבבואתי. היא משתקפת אלי. היא כל כך צבועה.חסרת טעם. עדינה ורגועה. […]
קשה לי. כואב לי בלב. אני צבועה. סוף סוף אני משתחררת. אני יוכל להתקרב לאהוד. אני כל כך מתגעגעת, שהלב שלי מנופץ. הוא בוכה וזועק. ואני יודעת, אני יודעת שכשיהיה […]
"אני רוצה פיצה." אני זורקת לאמא היא מחייכת ויוצאת עם אבי. האח מקמט את מצחו "מה קרה התהפכת?" אני מחייכת בקושי רב, אבל מחייכת. "הבנתי שיש עוד אנשים טובים בעולם" […]
היא מחייכת "למה שלא תירדמי? את נראת עייפה.." אני מנסה לחייך, אך החיוך לא מצליח לעלות על פני. אני שוקעת שוב בחלום בהקיץ, על אהוד. אני רואה אותו מביט בי […]
תווי פניו יפים, אני משתדלת לא להשוות לאהוד. שערו חום וגולש לעניו התכולות. אני רואה שהוא לא רופא. הוא אח. הוא מחייך אלי ופונה אלי בנחמדות של מקצוע. "איך את?" […]
אני שוכבת ומביטה בתקרה, רחמים עצמיים תוקפים אותי. נקודות שחורות נוספות לעולם. אני רואה אותם. אולי מחוסר שינה. אולי מחוסר אוכל, ואולי מחוסר דם. אבל מה שאני יודעת שבסוף זה […]
הוא מנופץ. הוא מחולק לאלפי רסיסים. ולעולם הוא לא יהיה שלם שוב. אני בוכה, דבר שלא חדש ביומים האחרונים. מאז יום ראשון הדמעות לא הפסיקו לרדת. לא אכלתי, ולא שתיתי. […]
זה הלב. הלב שפועם. הלב שכואב. מאיה מביטה בעננים הם נראים רכים. היא רוצה לרוץ ולהניך את ראשה עליהם. אך ליבה מרוסק, הוא שבור. ואין איש שתוכל לספר לו. כי […]
כואב לי שם. כן מתחת לצוואר טיפה שמאלה, בדיוק. שם. בלב. הוא ספק שבור ספק שלם. אני לא בטוחה. העניים נעצמות הן עייפות. הן עבדו הרבה היום. כשעברתי ביניהם, בין […]
הכל מבולבל…אני לא מבינה. דמעות עומדות על מפתן עניי. ועדיין הכל לא מובן. אני לא מבינה. אני לא מבינה מי הוא? אני לא מבינה כלום. אני פשוט טיפשה!! אני מצליחה […]
הכל מבולבל…אני לא מבינה. דמעות עומדות על מפתן עניי. ועדיין הכל לא מובן. אני לא מבינה. אני לא מבינה מי הוא? אני לא מבינה כלום. אני פשוט טיפשה!! אני מצליחה […]
כאן הכל קורא. כאן הכל שונה. יש כאלו רעים. ויש כאלו טובים. וגם הטובים, רובם לא מבינים. לא מפנימים. זה כואב. כי את הכוחות זה שואב. יש אחד ששומע. הוא […]
תפקחו עניים,יש אנשים שמושיטתם ידיים. הביטו אל כיפת השמים. הכל נראה בהיר, הכל נראה מזהיר. הכל מאיר. אבל הכל מריר. מביטים על אנשים, ומסתקלים על הבפנים. רואים את הטוב, רואים […]
זה נראה רע. אני לא יכולה להגיד אבל זה מרושע. ההתנהגות פשוט מגעילה. והיא גורמת לבחילה. הראש מסתובב, הוא משליך כאב. האברים קוראים וצועקים. והחושים משטתקים. אני עייפה. אולי צמאה. […]
יש כאלה שלא מבינים. לי זה נראה כאילו כולם לא מאמינים. אולי הם לא חווים. יש לי הרגשה שהם לא מרגישים. כולנו נולדנו עם לב פועם. אולי הלב שלהם לא […]
בין עצים ירוקים,עמוק עמוק בתוח היער שכן כפר,כפר יפהיפה. הכפר קושט בקישוטים זהובים, הביקטות לבשו לבן, כיבן שאבא אמא ופלונטר, נתגלו כיורשי העצר. דמעות של עצב ושמחה התערבבו יחד, מסיבת […]
בבקשה אל תתעלמו!!! בבקשה אל תקחו את זה כעוד מובן מאלב!! אני מתחננת. היה לי מזל היום. אני לא יודעת מה יהיה ביום הבא. אני לא יודעת מה יקרה בפעם […]
היא קטנה ורקה. תלתליה זהובים, היא אוחזת בחיל מפלסטיק. החייל ברשותה ואף אחד בו לא יגע כי היא תשמור עליו מכל רע… היא תדע עליו להגן.. היא תקח אותו איתה […]
אני לא יודעת מי קורא את זה, אני לא יודעת אם אתם בכלל אוהבים אותי או שונאים אותי, אני רק יודעת שאתם קוראים את זה. אני אוהבת, אבל לא יודעת […]
יכולתי עכשיו לא לנשום. יכולתי עכשיו להיות מכוסה באדמה רכה, אחרי שניקו אותי,זה יכול היה להיות כל אחד. אנשים רצים לאמבולנסים. ג׳פים יוצאים מהישוב. ואני אפילו לא בבית. הפחד מתחיל […]
הדמעות מבקשות ומתחננות לפרוץ את המחסומים,שיברון לב זה קשה באלו החיים. המועקה על הלב דורכת ואותו רומסת. הלב מתנפץ ואין מי שאת הרסיסים יאסוף. זה כואב וגומר. אבל אני יודעת […]
הבטן מתכווצת. אני רואה תמילים שחור על גבי לבן. "לפרטי." זה כואב, החברה הטובה וההוא שאותו את אוהבת. זה כואב, טזה נשלח ישירות ללב. כמו חיצים. בלב הם פוגעים. ההודעה […]
הוא נכנס בקיר ועמית אחריו. החדר היה גדול ועמוס במכשירים. טלסקופ גדול שצפה לכוכבים הוצב ליד חלון, מגוון כערות בגדלים שונים הוצבו על שולחנות. "בואי עולים לכוכבים" עמית הרימה גבה, […]
הצבעים הסתדרו, ועמית ראתה שהיא במקום אחר היא הגעיה לראש מגדל. כל העיר הייתה פרוסה תחתייה. היא הביטתה בו, והוא גירד בראשו, הוא שיחק ברגלו בעצבנות. "היינו אמורים לנחות שתי […]
אני יגיד מה שרובנו כאן חושבים!! זה מעצבן שיש צפיות ולא מגיבים/מדרגים. גם מעצבן שאין צפיות!! זה נותן הרגשה של החמצה הרגשה שאתה לא מספיק טוב. באמת שעכשיו אני יותר […]
עמית גיחכה אך אז פרצה בצחוק גדול. "אתה טוב .. בזה.." מילמלה בעוד היא מבליגה גיחוך. הוא קימט את מיצחו "אני רציני ברוכה הבאה. מה מצחיק?" "עולם קסמין? באמת?" היא […]
שוב אני מביטה אל על, שוב אני מרגישה מעל. הציפור ששם מציצת היא ציפור שעוד לא עברה אהבה נכזבת. חיים טובים לזה אנחנו רק מיחלים, ומה עם האנשים החולים? החיים […]
זה דמה לצלקת עמית אחזה בה חזק. לפתע ראתה בשנית את האישה המוטלץ שולחת יד לעברה. היא ניערה את ראשה, וניגשה לדלת הבית, היא יצאה לשאוף אוויר, ריח האביב מילאה […]