הסיפורים של שחר.נ.
אני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי. קוראים לי ליאן וזה סיפור על המלחמה שלי בסרטן. אני לא בטוחה מה יהיה מחר, ואם יהיה מחר. אני לא יודעת אם אזכה […]
כן זאת אני. זאת אני שמחייכת בלי סיבה בשביל שאחרים יחייכו. כן זאת אני הילדה המוזרה שנותנת חיבוקים לילדה עצובה. זאת אני שחובשת זר פרחים בשביל חייוכים של אנשים. זאת […]
אני לא רזה, לא מאוד שמנה. אני לא יפה, השומנים שלי מכערים אותי. אני צריכה להיפטר ממהם ולהייות רזה, אני רוצה להיות יפה. אני יגיע למידות הנכונות ואני יהיה יפה. […]
נכון זה לא ציפורנים חודרניות, זה גם לא פוגע כמו סכין שמפלחת את העור. זה גם לא הרגשה של שבירת עצם, פתיחת פצע. אבל זה יותר מזה. זה נעיצת סכין […]
אני מסוכחת על עניי עם ידיי, מקווצת מעט את קצוות העניים. אני מנסה לראות מבעד, אני מנסה לראות מעבר. הילדה מתרוממת, ונעמדת. רק עכשיו שמתי לב שהחלון פתוח, או שאולי […]
רגשות מעורבים בי אוכזים, אני רוצה ללכת. אבל פוחדת שזה לא הדבר הנכון, אני רוצה לעשות מה שטוב, אבל להקשיב לליבי. אני מרגישה כאילו אני מתוך סרט. כאילו אני לא […]
האור הלבן צורב לי בעניים, הדף הריק מסנוור. אני על פניי עם ידי ושואפת את אוויר הספריה, ריח של דפים ישנים וחדשים מתערבל באוויר, ועובר דרך הקנה נשימה שלי. השקט […]
האור הלבן צורב לי בעניים, הדף הריק מסנוור. אני מסוכחת על פניי עם ידי ושואפת את אוויר הספריה, ריח של דפים ישנים וחדשים מתערבל באוויר, ועובר דרך הקנה נשימה שלי. […]
אל תיתיחסו, שלא יהיה אכפת לכם מהרגשות שלי, זה בסדר. תתעלמו, אם זה מה שעושה לכם טוב, תתעלמו. אל תאהבו אותי, אני בחיים לא ביקשתי, אני רק רוצה שתקבלו אותי […]
לכל מי שסלח, לכל מי שוויתר. ובמיוחד לי, הקרחת שלי לא יפה, היא אפילו די מגעליה. אני מונשמת לרוב, אבל אני עדיין אותה ילדה, אני עדיין צוחקת עם אנשים. עכשיו […]
אני חייה בשביל אחרים, לפעמים אני מרגישה שאני לא אני, אני מחייכת. בשביל אחרים. אני לא נרדמת לעולם, בשביל אחרים. אולי בשביל אלוקים. ומה אני מקבלת? אני מקבלת טריקות דלת […]
"שירה איזה אמת עכשיו שונה?" אני שומעת שהיא נושמת עמוק ורק אז מדברת. "הכל! פשוט אני לא מצליחה לרצות את כל מי שמצפה ממני…" עכשיו תורי לנשום. "שירה? את צריכה […]
אני נכנסת בטריקת דלת מרעישה, נועלת את הדלת ומתישבת על המיטה, חלולה. אני כבר לא אותה אחת עם המשקפיים והפוני שמסתיר חצי פנים. אני כבר לא האחת שממנה כולם מתרחקים, […]
החזרות בעיצומן, הן קשות ומיגעות. אך התוצאות מרשימות, אני נהנת להציג, עדין לא פגשתי את כל השחקנים, פגשתי רק את מי שאיתי על הסט. אני מסיימת עוד יום של צילומים. […]
פעם אהבתי אותו… אהבתי לדבר איתו, רק ליראות את תווי פניו, את ענייו התכולות. אהבתי להרגיש את הפרפרים עפים בבטן למראהו. אהבתי לראות אותו מגיח מקצה המגרש, רק בגללי רק […]
עיניו התכולות מתרוצצות בפחד, הוא רוצה לחבק אותה, להרגיש אותה. היא נעלמה. הוא רצה למחוק את הדמעות שמרחו את איפורה, אך היא לא כאן, היא נעלמה. הוא רוצה להרגיע אותה […]
לא אני לא מקבלת גיבוי מההורים, גם לא כל כך מהחברות, יותר נכון אני לא מקבלת גיבוי מאף אחד. אז תשאלו מאיפה הביטחון העצמי? התשובה פשוטה, אין. כן, יש לי […]
"כן…" אני עונה בהיסוס. "מי זה?" הקול של האישה נשמע סמכותי, אך חם ואוהב באותה מידה. "מדברת אלינסון מהפקת לילות, זוכרת שעשית אודישן?" אני מעבירה את החודשיים הקודמים במוחי ונזכרת. […]
מועקה אוחזת בי, לוטפת את ביטני, מאיימת למשוך את כל גופי לאותו חור שחור. הכאב מסחרר, מקרין למקומות בגוף. בדיקה סוקרת אני שלמה, שוב. כלפי חוץ אני שלמה, שוב. אבל […]
נטע מחייכת, מביטה בעניי. "הרופאים עדיין לא בטוחים… אבל יש לי סיכוים טובים" היא מחייכת את חיוכה הרגיל. "מאיה אני רוצה לספר לך מה שרציתי לספר" אני מנסה לחייך, "כן?" […]
אני קמה לעוד יום של צביעות. אחרי שזרם המים החמים מפשיר את שרירי הקפואים, אני מתלבשת ומתאפרת, שמה מסכות. אני משנה את החיוורון ששרר בעורי, לצבע כהה יותר. אני שוטפת […]
"נפגשנו היום.. והיה נחמד לנו איתך אתמול אז הזמנו אותך…" יעל מסבירה. אני מביטה בה ומנחייכת חיוך צבוע, כהרגלי. אני מתישבת, הן מזמינות ואני מסתפקת בכוס מים גדולה. "איפה אתם […]
סוף סוף נשמע הצלצול הגואל, אני עונה לפאלפון. שירה על הקו. "היי" אני עונה והיא מחזירה. "בא לך שוב בקפה קפה?" אני חושבת מה יש לי לעשות היום. איך שכחתי? […]
אני מתעוררת לעוד יום של כאב, מתעוררת? נרדמתי? אני גאה בעצמי שנרדמתי. אולי היו אלו הכדורים… אני מסתקלת בפאלפון השעה כבר כמעט שבע וחצי. אני קופצת ממטתי ונועלת נעלים. קורי […]
חזרתי הביתה. הגעתי לחדרי, מסודר כהרגלו, ריטה כנראה הייתה כאן היום. אני מביטה סביבי וכל דבר מזכיר לי אותו, את אהוד. אני נזכרת באותם ימים יפים שצחקנו, חייכנו, חסרי דאגות […]
אני כותבת עכשיו עונה 2 ל"הייתי פעם" אני לא יודעת אם מישהוא קרא את זה בכלל… אבל אני יתן תקציר. מאיה. נערה כבת 16 בערך. טיילה בחוף עם אהוד, אהוב […]
ומה אם אני יודעת? ומה אם גם אני שומעת? אני רואה ויודעת, רואה ושומעת… סופגת לתוכי את כול העלבות. מיבנה את כול הפגיעות. אני נותנת להם לעבור, סופגת ומוציאה. לא […]
הם אומרים הכסף זה לא מה שחשוב, אבל הם לא רואים את הקושי שבחיים. אז הם ממשיכים לנסות לעזור. אבל הם רק פוגעים, ורומסים. הם חושבים שאני טובה, והם לא […]
אני לא פתורה, לא כל כך ברורה. ומצפים ממני ליותר, תמיד רוצים שאני יהיה יותר. ואני מאותם אנשים. אני מצפה מעצמי ליותר, ותמיד מתאכזבת ממה שאני עושה. אז אני לא […]