הסיפורים של שחר.נ.
∆לפעמים אני מרגיש יתום, ואולי זה מה שאני. אני לא יודע מה עלה בגורלו של אבי, אני אפילו לא יודע מה שמו. אמא שלי היא הכל בשבילי, היא החברה הכי […]
אני מסתובבת אליו ומאמצת אותו אל ליבי קרוב ואז מעקמת את אפי "אתה חייב להתקלח והאוכל מתקרר" אני מרגישה שאבן ענקית נגולה לי מהלב. אופק בסדר. סוף סוף אני מצליחה […]
יללה נשמעת במרחק, בטח שועל, אני משערת וסוגרת את המסך של הפאלפון. הצג ריק שוב. אני מתופפת בשקט עם קצות אצבעותי על פינת השולחן ועוברת להסתכל במחשב. גם שם, כמו […]
תריסר קילומטרים הלכתי. שדות של קוצים, יערות עברתי. הכל בשביל לראות את האור, כי החושך פה כבד מנשוא. דמותי הבודדה בגוף רעב מקור וחוסר אהבה. כי אף אחד לא אוהב […]
_יהלי_ אני לבד כרגיל תמיד יש יותר מדי מקום בחדר שלי שרלוט כבר לא איתי לתמיד סיאן העבירה אותה לחדר שממול, עכשיו אני כבר לא יוכל לשמור עליה, כמו שעשיתי […]
_ריצ'ל_ אני מאפרת את עניי בקפדנות, מסתירה לילות רבים של שינה בלתי רצופה. חשבתי שאחרי שנה או שנתיים אגמל מהמנהג הזה, אך ליבי לא משחרר וגם אחרי שבע שנים ממותו […]
הם לא יודעים מה הדבר האמיתי שחסר להם. בסיפור כובש לב הם מתגבשים כחבורה, מספר צעירים שמגיעים מארצות אחרות וכל אחד סוחב עליו סיפור. ריצ'ל הכאובה, חן האפריקאית, לי הנטוש, […]
אליס מביטה לשני צידיה ואחורה. כשהיא רואה שהשטח נקי היא אוחזת בידה של הבחורה. ענייה נעצמות ונפקחות כשהן זוהרות. אליס מעבירה את מחשבותיה של הבחורה לראשה, היא מפשפשת בזיכרונה ומחפשת […]
תיבו נכנס לצריף בשש ושבע דקות. ריח בצל מטוגן מהול בשמן אפריקים מגיע לאפו, זה לא אליס שמכינה את האוכל, היא מעולם לא הסתדרה עם שמן אפריקים. כנראה שטעה לגבי […]
אליס לא הייתה מרגישה בנוכחותו של תיבו לולא היה אחיה. תיבו נכנס על קצות אצבעותיו לחדרה, היא ישנה אך בכל זאת מודעת בכל חושיה שהוא שם. הוא היה נוהג לעשות […]
כמעין מירוץ נגד החיים, רק לנשום. טאצלי כל נשימה כבדה. מטישה, לפעמים גם כואבת. מאיימת להבקיעה את שערי הדמעות. נשימה כבדה כבר שבוע, אני עוד רגע מטמותת. קורסת תחת המשקל […]
כתבתי סיפור בעקבות חלום.. אני ממש אשמח לחוות דעת!! קוראים לו א.ק.ר
ידו בידה הם מביטים אל האופק, השמש שוקעת. שערה החום זהוב תחת השמש. הוא מסלסל פיסת שער סביב ידו. הוא יכול עכשיו סוף סוף לשכוח את המצב של הבית, של […]
ידו בידה הם מביטים אל האופק, השמש שוקעת. שערה החום זהוב תחת השמש. הוא מסלסל פיסת שער סביב ידו. הוא יכול עכשיו סוף סוף לשכוח את המצב של הבית, של […]
זה אני שיושבת על הקיר. זה אני שכותבת שיר. מחר אני אפול ושוב אצליח, מחר אני ארוויח. לא אתה ולא אני נזיז את השעון לאחור, שנינו דומים מדי ונותנים לאגו […]
זהוא, זה נגמר. זה לעולם לא ישוב. זה הלך ונעלם. התמוסס בין האצבעות. נבלע בעולם אחר. בורח ומתרחק. הולך למקום אחר. רץ למקום אחר. הידיים רועדות והשיניים נוקשות. לא מקור. […]
טיפות גשם ענקיות מכסות את החלון. האח דולק, הבית חמים. שנתיים עברו מאז שהיא הלכה, הזמן ריכך את עוצמת המכה. אבל מעולם לא הפסקתי לאוהב אותך רבּקה. מעולם לא. החור […]
דם שנשפך, זאבים רוצחים שמתהלכים עליו. נומי פרח. נומי.
הביטחון. אי מרוחק, אבל קרוב. הביטחון שלי שזור בין הדי אן אי שלי. מחבר את המולקולות יחד. לפעמים הוא חודר עמוק מדי, עד שנעלם. זה הידיים שמנסות לתפוס אותו. להחזיר. […]
טבעת הארוסין מנצנצת בשמש בין הערבים. אני שוכבת על החוף, מביטה בשמש נעלמת בין הגלים. ידיי מתחפרות אף יותר בחול הרך, הזהוב. אני מחייכת חיוך ענק. ומביטה לצידי, בארוסי דיויד. […]
עולמות שלמים של זכוכית כסופה. זכוכית קפואה. דמותי שמשקיפה עליי מדי יום, מדי רגע. עטופה בכסף מסנוור. כסף ממכר. וכשאני מתחילה להוריד אותו, חוזרת הזכוכית להיות שקופה, שבירה וחלקלקה. מדשאות […]
לפחד להתאהב שישבר הלב. לאבד שוב את מה שכבר אבד. להסחף לעולמות האהבה. לפחד לאבד. כל בוקר מחדש לקום. לצאת אל העולם. אל השמש הזורחת, החבויה בין העננים. להביט ישר, […]
לרוץ. לנקות את המחשבות. להביט על העצים החולפים ביעף לצידי. להרגיש את הדמעות החמות שמציפות את עניי וזולגות בתמימות על לחיי, משאירות שובל נוצץ אחריהן. לרוץ יותר חזק. לברוח ממנה. […]
לרוץ. לנקות את המחשבות. להביט על העצים החולפים ביעף לצידי. להרגיש את הדמעות החמות שמציפות את עניי וזולגות בתמימות על לחיי, משאירות שובל נוצץ אחריהן. לרוץ יותר חזק. לברוח ממנה. […]
עלית על כל החששות שלי, אמרת לי שאת כבר לא אוהבת אותי. אמרת שפעם אהבת אותי, אני מת לקרוא מה כתבת עלי. מאז שהתרחקנו לא הרגשתי שוב מסופק מאף אחת, […]
ניחוח הדף הרקוב, המצהיב. האש שבוערת באח. והתה. ניחוחות משרדו של סבא. אני יושב. מביט סביבי, שורת כונניות של ספרים עבי כרך מכסים צידו אחד של המשרד. משרד בגודל של […]
אולי אני לא כותבת יפה, תמיד אומרים לי שהכתיבה שלי מיוחדת. יפה. עכשיו אני חושבת שאולי הכל שקרים ואני בעצם לא שמה לב שהכל מסיכות נימוס. אני לא מקבלת הרבה […]
למה דווקא לי? למה דווקא לי זה קורה? למה הייתי חייב להכניס את עצמי למצב הזה?! לא ההיתי צריך לעשות את זה אני בטוח,מה חשבתי לעצמי? איזו רוח נכנסה בי […]
ארבע חודשים עברו ועדיין לא שכחתי. עדיין אני מוצאת את עצמי שוקעת בדמיון עליך. נזהרת לא להביט בענייך, להכוות. להרגיש את האש הלוהטת, להרגיש כמו אז, אבל עכשיו. ולדעת שאסור. […]