א ה ב ה

פרק כ"ג

הנאהבים חזרו הביתה כשלירי ממש "אאוט" אינה יכולה לעכל, ולספוג לתוכה, את כל מה שעובר עליה. רוני חיבק אותה חזק לחיקו, ושניהם עלו למעלית שתקח אותם לדירה הקטנטנה של לירי, שם היא חייבת לנוח, ולהבין, מה כל האשר שאלוהים המטיר עליה ממרומי מושבו.

רוני השכיב את אהובתו במיטה, נישק קלות ללחייה ויצא חרש משם, מקווה שהמנוחה תעזור למתוקה שלו להתגבר, להבין, לאהוב את גורלה הנפלא ומשפחת לימור המהממת שמעטרת את חייה, בשמחה, באהבה ועוד ועוד ועוד………..

הוא נכנס לבית הוריו כששניהם ישבו במטבח ושוחחו ביניהם. היי הורים שלי, חייך רוני, היי בן שלנו, השיבה רותי, בוא שב איתנו נעזור לך לעכל, כי התאהבתה בבחורה מדהימה" , הזמן יעשה את שלו "תחזור למציאות ותשכיל להבין מה רב אשרך". תודה הורי היקרים, אכן משהו ענק הגיח לחי, משהו אהוב ונפלא, וכנראה שגם אני כמו לירי שלי, קשה לנו לעכל את האשר שנפל בחלקינו.

רוני נפרד מהוריו ושוב חזר ליהפהפייה שנמה , מנסה לאגור כוחות , וגם הוא חייב לאגור כוחות. רוני מצא את לירי ישנה שנת יישרים כשחיוך "ענק" בפניה המושלמות" לירי, חייך "אנא מתוקה שלי תשתדלי לנוח ולחזור אלי , שכה מצפה אני לפעימות הלב של שנינו שפועמות בקצב אחיד , קצב של אהבה. הוא החליט שישן על השטיח שליד מיטתה, וימתין לה שתתעורר, ותקח את הפיקוד "כהרגלה" תעטוף אותו ברוך בכנפיה הארוכות "כאם ששומרת על גוזליה".

הבקר הגיע ושני גיבורינו ישנים שנת ישרים, היא על המיטה הנוחה ואילו הוא על השטיח "לא נוח במיוחד" אך האנרגייה החיובית שמרחפת באויר ומחשמלת אותה, זה מה שהוא צריך ומיטה? למי בכלל חשוב היכן ישנים"!

לירי התעוררה וכמובן לא הבינה כלל , מה עובר עליה, למה היא ישנה עם בגדים ואף נעולה בנעליה, ולפתע ראתה את רוני שלה ישן על השטיח ליד המיטה. היא ירדה חרש ונשכבה לידו כשהיא מלטפת, מנשקת אותו ומבקשת "בוא אלי" אהובי, אני רוצה אותך עכשיו, בוא אלי, אני צריכה אני מתגעגעת , אני רוצה, אני מתגעגעת, רק לך. אז בוא! אתה בא?

מי שיכול לסרב להזמנה זו שמגיעה מאשה צעירה, יפהפייה, "ש י ק ו ם" וכפי שהמשורר המשיך לומר "אף אחד לא קם" כך גם כאן בסיפור שלנו "אהבה" רוני לא רצה לקום, לא רצה כלום, זולת אהובתו שמזמינה אותו לחוות יחדיו, את התשוקה, הערגה, ניצוצות האהבה שלא יודעת ולא תדע לעולם "די"

כהרגלי , יצאתי חרש מהיכל האהבה וחשבתי לתומי: כמה יפה היא האהבה, כמה יפות הן השנים הצעירות, בהן ניתן לממש בהן ניתן לבקש, בהן אל חשש, הכל הכל הכל מותר ! ומתגשם!

המשך יבוא