א ה ב ה

בקי 26/08/2011 670 צפיות אין תגובות

פרק כ"ג

לירי עם זר הפרחים הענק ,שנשלח מכל סגל הרופאים , האחיות, ועובדי השירותים של מחלקת הילדים, ועם הטבעת הנוצצת כל כך שקיבלה מרוני אהוב ליבה, יצאה בתום יום עבודה ארוך, במחלקה לעבר החנייה, כשרוני ממתין לה לנסוע הביתה.

לירי הגיעה למגרש החנייה, ואין שום זכר מאוטו לבן יפהפה, וזאת אומרת שגם רוני לא שם " אוקיי חשבה לירי, לא נורא, אעצור מונית ואסע הביתה. אולי רוני מתעכב אך היכן האוטו ? בדיוק כשהחלה לצעוד מגרש החנייה עוצרת לידה מכונית אדומה מבריקה, והנהג איש לא מוכר שואל אותה? "את לירי" "כן" " אוקיי, הוא יוצא מהמכונית , ואומר לה :

"זה בשבילך". והולך לדרכו. אלוהים, מה הולך פה" מי זה האיש , הזה , ומה פתאום המכונית היפהפייה שייכת לי?" מרב בלבול וסחרחורת הניחה את זר הפרחים על הקרקע" והביטה מסביבה "מאין יבוא עזרי". ההמתנה ארכה לא יותר מדקה והגבר שלה , ד"ר לימור, מתקרב אליה מוסר לה צרור מפתחות ואומר: גבירתי זה הרכב שלך !!!.

רוני" מה קורה פה" ממתי יש לי רכב? "מרגע זה לירי שלי" מרגע זה את בעלת רכב חדש" שבחדשים, והוא מוענק לך, עם המון אהבה, מכל משפחת לימור שמאחלת לך : "את כל הטוב שבעולם"." לירי התחילה לבכות מרב אשר אלוהים" "כיצד יכולים להמטיר" לבן אדם אחד" מלוא מתנות, מלוא הפתעות, מלוא מלוא מלוא ורוני חיבק אותה חזק,

וראה , שהיא ממש מסוחררת, פתח את הדלת האחורית של האוטו והניח את זר הפרחים הענק על המושב האחורי, לאחר מכן פתח ללירי את הדלת שלצד הנהג, ביקש ממנה שתכנס לאט לאט ותשב, והוא מיהר להכנס לאוטו והחל לנסוע.

מאמי איך את מרגישה, מתייפחת עדין, אוקי, קחי את הזמן, "לאט לאט היא מתאוששת " חוזרת לעצמה" ומוכנה לשמוע "רוני היכן האוטו הלבן" ?האוטו הלבן במגרש החנייה , שליד הבית, ביקשתי מאמא שתואיל לעשות בשבילי שירות " ותביא את האוטו הבייתה, " ולך מתוקה שלי" , קנינו את האוטו הזה מתנה בשבילך ,ובכוונה בחרנו באוטו לא גדול, אלא קומפקטי, שזה עשוי לעזור לך להחנות גם בחניות בשטח לא גדול.

רוני, "כן מאמי" בא לי ללכת לפארק שלנו מתחת העץ שלנו , לירי אני מבין שאת באמת מסוחררת ,לא שמת לב לאן אני נוסע" וואו , שמחה כמו ילדה קטנה, וואו הנה העץ שלנו וואו, תודה יקירי. המנוע החדש ביותר דמם, ולירי ביקשה את שפתיו המוכרות והאהובות של רוני אהובה, והנשיקות והחיבוקים, והקרבה בין שניהם רק הלכה והעצימה, הם נשארו מחובקים ולא הוציאו ולו הגה מהפה, כי האהבה והערגה הזו דורשת רק דממה, ונשיקות ועוד נשיקות , נשיקות ללא סוף.

אין לדעת כמה זמן ,ישבו המאוהבים בתוך האוטו , מאחר כשהחליטו לשוב הביתה החשכה קידמה את פניהם של לירי ורוני.

לירי אמרה לרוני, תודה על הכל, חיים שלי, אני מרגישה מאד מאד עייפה ומבולבלת , וברשותך,אכנס ישר ליטה, לנסות להירדם ולהתעורר "עם שיר חדש בלב" ולהודות ליושב מרומים, עם אחותי אמי ואבי היקרים שלי, על כל מהשניתן לי בדמות המשפחה שאוהבת לאהוב, את משפחת לימור ובראשה את רוני שלי אביר חלומותי.

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך