"Tell me what you want to hear.." פרק 4

נקודת מבט של דניאל:
התקדמתי לחדר בתקווה שאמא שלי מציירת ולא תשים לב שאני גונב לה את המפתחות מהתיק שלה לנסוע לים…. באמת משעמם פה… אתם יודעים בית ספר…
נכנסתי לחדר… היא לא ציירה..
״ דניאל מילר היקר״ אמרה לי… שיט! עכשיו היא יודעת שהברזתי ״מבריז משיעורים… הורס ציורים לילדים…״
״ אוי הדפוקה הזאת״ לחשתי
״ מה אמרת?״ שאלה
"שהילדה הזאת פשוט מדהימה.עכשיו אפשר את המפתחות??". היא צחקה.
"אחחח אחחח דניאל. אשליות! אתה הולך עכשיו ללמוד. קדימה!"
"נו אמא"
"שום אמא דבר איתי כשתסיים ללמוד. בייי!!!"
"נו אמא "
״הדלת בכיוון השני חמוד שלי"היא חייכה אליי ונופפה לשלום.
הלכתי בחזרה לעומרי
״ אין מפתחות״ אמרתי
״ במילה אחת אחי – אכזבה!״
"סתום סתום ת'פה"
ואז ראיתי אותה עוברת… הגמדה!
״ מי זאת?״ שאל עומרי ״ ואיייי היא יפה״
״זאת הדפוקה״
״ שלא שמה עלייך״
״ כאילו שעלייך היא תשים״
״ חמש דקות״ אמר עומרי
ואז הוא חזר
״ נוו?״ שאלתי
״ קוראים לה עדי היא ביא3 וזה המספר שלה״ היה לא פתק ביד… והפה שלי נפער
"חכה חכה שניה" אמרתי והלכתי אליה
"הווווו שלום לגמדה. איך עבר הרושם הראשוני??" היא הסתכלה עליי.
"תגיד לי. כמה השפלה אתה יכול יכול לסבול כי אני כבר ממזמן הייתי פורשת" בואנה. מה נראה לה זאתי?
" חמודה ההשפלה היחידה פה היא שלך בלבד.זה שאין לך סיכוי איתי כבר משפיל אותך"
היא צחקה. "וואי תקשיב דניאל או מי שלא תהיה. נראה לי שיש לך בעיה רצינית. אתה צריך עזרה אולי??אני יכולה לנסות אבל לא בטוחה עד כמה המוח שלך יכול להכיל. תפסיק לחוש את עצמך אוקיי??"
הסתכלתי עליה,… עכשיו אני ממש מרחם עליה!
״ בואננהההה טו מאץ אגו!!״ אמרתי בכעס ״ מי את חושבת שאת,,, אני לא בטוח שהזכרתי אבל אני דניאל..״
היא קטעה אותי
״ הזכרת,,, הזכרת… אוקיי בוא נקטע את שיחה הזאת כאן… אני כבר לא רואה אותך טוב עפת גבוה מידי…״
"יאלה יאלה.מצחיק שאתה מצליח לעוף גם כשאין לך כנפיים" היא אמרה לי.
"מה לעשות אני כל יכול טוב אפונית… גזר גמדית… עופי לי מהעניים"

צד של עדי:
הסתכלתי עליו. מבטו היה כועס במקצת. הידיים היו במגננה. חייכתי… מה אני עושה?? למה אני לא מצליחה למחוק את החיוך? הסתכלתי עליו שוב פעם. במחשבה שנייה.. כשאני מסתכלת עליו.. יש בו משהו. העניים הכחולות היפות האלוו.. השיער השחור הזה.. הוא די חתיך. ניערתי אץ הראש!!מה יש לי??"מה את שותקת??" גיחכתי.
״תגידי משהו אם את הולכת רק לא עם מישהו" הוא גם חייך. "ואם את זזה בלעדי קטן עליי" וככה התחלנו לשיר בקולי קולות. "את יודעת מה.. את משהו מיוחד.. אולי נפתח דף חדש.." הוא אמר לי. "לי אין בעיה.. אבל רק תזכור שזה לא יפתור אותך מירידות עליך. הוא חייך.
״כנ"ל גם לגבייך."
״אז אמממ דף חדש??"
ףדף חדש" מה יש לי להפסיד?? הוא הביא לי את היד שלו ללחיצת ידיים. לחצתי לו את היד. מגעו היה חמים ונעים. הוא חייך אליי

הצד של דניאל:
הסתכלתי עליה… מה נסגר איתי?! אשכרה לחצתי יד על הפסקת אש?! אני? דניאל מילר? עושה הפסקות אש? היא צריכה להתחנן שאני לא ירד עליה! אז למה אני מחייך אליה?! אני אשכרה מחייך אליה בלי ץשליטה!!
מה- לעזאזל- עובר- עלייייייי?
היא חייכה חיוך קטן… יש לה עיניים ירוקות בהירות ושיער שטני בהיר…הבטתי בעינייה מהופנט…
״ אוקיי עזוב את היד שלי״ היא נערה אותי מהבהייה עזבתי וניגבתי את היד
״ לא היית צריכה לבקש… זה היה דוחה! הזעת שם!״
״ פחחחחח ג׳ירפה… תתחיל תתחיל להרגיע… אני לפחות לא אחזתי לך ביד בלי אפשרות לעזוב… פשוט… לא רצית לעזוב!״
״ היית מתה אפון יקר! יש לך יד בגודל מילימטר בגלל זה לא שמתי לב שהיא ביד שלי!״
״ תתחיל תתחיל להרגיע!״
״ ואני חשבתי שאת רוצה דף חדש…״
״ אני רוצה? אתה התחננת לדף חדש!!!״
ורז הבטתי והתחלתי לצחוק… לצחוק? למה אני צוחק? כי היא מצחיקה אותי עם העצבים שלה… כי החיוך שלה חמוד… כי היא חמודה…
חמודה… אז מה אם היא חמודה… גם אחותו הקטנה של עומרי שהיא בכיתה ד חמודה… אז זה לא אומר כלום!
היא המשיכה לצחוק איתי… אנחנו צחקנו ביחד? אנחנו צוחקים ביחד!
״ טוב אפונית… אם את צריכה אותי את יודעת איפה למצוא….
ובקשות חברות באינסטגרם ובפייס אפשר לשלוח לא בטוח שמאשרים…״
״בדיוק… אז תחפש עדי הימלמן בפייסבוק ואני גם אבדוק מה מתחשק לי בקשר אלייך… ביי ג׳ירפה…״
״ אני יודע שאת מתה עליי אפון!״ צעקתי אחריה