half a heart – פרק 5

התעוררתי למשמע קול בכי.
עפעפיי נפקחו בעדינות, הכל היה מטושטש וכהה אבל אט אט הכול התפקס.
לואי רכן מעל המיטה ששכבתי בה, בוכה.
דמעות זעירות נפלו מעיניו ונספגו בחזהי, שעלה וירד בקצב נשימותיי.
רציתי לומר לו שיפסיק לבכות, שאני כאן, ואני אחבק אותו ויעודד אותו, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מפי היבש.
ניסיתי לקום מהמיטה, אבל כאבים חדים וחודרים שיתקו אותי למיטה המוצעת והחמה.
לשמע צעקת הכאב הקטועה שנפלטה מפי לואי ניגב את דמעותיו מהר.
הוא מצא אותי שכוב על המיטה, מכורבל, מנסה להפסיק את הכאב החד שחדר עמוק ועמוק יותר לתוך צלעותיי.
לואי נכנס למיטה וכיסה את עצמו בשמיכה.
הסתכלתי עליו, עיניו נפוחות מבכי, הוא קצת הזכיר לי אותי.
חייכתי אליו את החיוך שלי, הוא חיבק אותי חזק, ולפתע החל לבכות שוב.
"אתה לא מבין איך כולם דאגו..איך ליאמו בכה…איך אני דאגתי לך" הוא פלט בין ילוליו.
"מה קרה?" שאלתי בבלבול ובמאמץ להוציא מילים מפי.
הוא יצא מהמיטה בשקט, לחץ על אחד הכפתורים של רדיו קטן שניצב על השידה שליד המיטה.
"מעריצים רבים של וואן דיירקשן מתחילים לדאוג לחבר הלהקה, הארי סטיילס שאושפז לפני שבוע בבית החולים לאחר התעלפות לא ברורה, מצבו קל.." קולו של הקריין פילח את הדממה.
לואי חייך חיוך והלך לעבר החלון שניצב בחדר הלבן.
הוא פתח את החלון.
"הארי, הארי, הארי, הארי, הארי" קריאות קצובות וצרחות של אלפי מעריצות נשמעו מבעד לחלון.
"שלוש, ארבע ו.." שמעתי לחישה של כמה מעריצות.
"תרגיש טוב הארי, אנחנו אוהבים אותך!" שמעתי צעקה.
לואי סגר את החלון, הקשבתי להמשך דבריו של הקריין.
"קבוצת מעריצות גדולה ממוקמת עכשיו ליד בית החולים ומאחלת לו החלמה מהירה, גם אנחנו מאחלים לו"
לואי לחץ על כפתור הכיבוי של הרדיו.
עיניי נעצמו לאט ולפני ששקעתי בשינה עמוקה שמעתי לחישה "אוהב אותך, אח…"