סיפורי ערסים ספיר ואופק פרק 5

בוקר חדש יום חדש עיר חדשה אין יותר מאושרת מימני..
״ספיר את מוכנה?״אמא שלי צעקה
״כן אמא אני יורדת״צעקתי בחזרה
ירדתי למטה ניכנסתי לאוטו העלתי תמונה ורשמתי עיר חדשה התחלה חדשה..
נסענו נסיעה ארוכה בדרך ישנתי.. הגענו הבית היה מושלם גדול אמא רצתי לחדר שלי החדר כולו לבן כמו של נסיכות אמא זה כבר שיפר לי תמצב רוח … סידרנו תבית סידרנו הכל והלכנו לישון השעה הייתה 23:30 קמתי בבוקר עם הרגשה טובה קמתי לבית ספר לבשתי חולצת אפורה מכנס שחור מעיל מושלם בצבע שחור ומדף חדשה בצבע שחור לקחתי תתיק ויצאתי.
הדרך לבית הספר הייתה מבולבלת חשבתי רק על דור איך הוא יכל לעשות לי את זה איך ??? ושיר חברת ילדות שליי היא שהייתי מספרת לה הכל בגדה בי ככה?!
התחילו להיות לי דמעות בעיינים אבל הפסקתי אותם וניכנסתי לבית ספר.
ניכנסתי כולם הסתכלו אלי כאילו נפלתי מהירח לא היה אכפת לי כזה הלכתי לשבת בספסל שהיה שם וישבתי לידי עברו חבורה של בנים ערסים.
״שלום לך את חדשה פה״הילד החדש שאל (אופק)
״מה אכפת לך״עניתי
״דברי יפה שמישהו כמוני פונה אלייך״אופק אמר
״תעשה טובה ועל תפנה אליי״אמרתי לו
״פחח יש לך מזל שאת בת״אופק אמר
״פחח יש לך מזל שאני רק חצי קווקזית״אמרתי
״טוב קווקזית ביי לך״אופק אמר והלך
היה צילצול וחיפשתי תכיתה שלי עד שמצאתי עברו כבר איזה חמש דקות דפקתי בדלת ״המורה אני חדשה פה ולא מצאתי תכיתה״אמרתי למורה
״לא נוראה אבל זאת הפעם האחרונה שאת מאחרת״המורה אמרה
״טוב המורה״ונכתסתי
״תשבי שם ליד תהל״המורה אמרה
״מי זאת תהל?!״שאלתי
״זאת אני״תהל אמרה
באתי וישבתי לידה
השיעור הזה הייתי שקטה כמו שבחיים שלי לא הייתי,אני לא יודעת עם אני יכולה להתחבר לילדים אחרי שהילדים שהכי סמכתי אלהם בגדו בי אני יודעת שזה נישמע מוגזם אבל כזאת אני ריגשית
-הפסקה-
״בואי את יוצאת?!״תהל שאלה
״לא תודה״עניתי
״למה לא בואי תתחברי קצת לילדים פה״היא אמרה
״לא רוצה להתחבר לאף אחת״ אמרתי עצבנית
״טוב מה את עצבנית״תהל אמרה
״אני לא עצבנית ועם הייתי זה לא היה עניינך״אמרתי
״טוב מאמי ביי״תהל אמרה עצבנית
שונאת שקוראים לי מאמי שונאת ניגמרה ההפסקה כולם ניכנסו לכיתה תהל ישבה לידי לא דיברנו כל השיעור אולי הייתי קצת קשה איתה :/ ״המורה אפשר לצאת לשירותים״שאלתי את המורה ״כן מהר״המורה ענתה
יצאתי מהכיתה והלכתי לשירותים בדרך פגשתי את הילד הערס הזה (אופק) ..
לא התייחסתי וניכנסתי לשירותים