אלים ומפלצות – כאוס
מכירים את הסיטואציה הבאה? אתם רעבים, ואתם פונים לאמא שלכם, ואומרים כך: "אמא, אני רעב."
"מה אתה רוצה לאכול?"
"אוכל"
"איזה אוכל?"
"טעים."
נשאלת השאלה, איך לא, מהו "אוכל טעים"? שניצל, עוגה, גלידה, תפוחי אדמה בתנור. כל כך הרבה מאכלים שונים יכולים להיכלל בקטגוריה הזאת.
בלשון, התופעה הזו מכונה "שדה סמנטי" – קבוצת מילים בעלות רעיון משותף.
למשל, השדה הסמנטי "תעופה" יכיל את המילים: מטוס, דאון, רחפת, וגם פעלים כמו לטוס, לרחף וכדומה.
האם תעופה הוא דבר כללי מספיק? לא, משום שגם הוא נכלל. "תעופה" נכלל בקטגוריה של "דרכי תחבורה", ו"דרכי תחבורה" נכלל בקטגוריית "תזוזה", וקטגורית תזוזה נכנסת אל "תנועה" (יש הבדל, כמובן, בין תזוזה לתנועה מבחינה פיזיקאלית!), ותנועה יכולה להיכנס גם אל תוך קטגורית "מאפייני החיים" או "מכאניקה" ואז נמשיך הלאה עד האינסוף. לאן נגיע? כנראה שלקבר הרבה לפני שנגיע אל קטגוריית-הקטגוריות, ואני סבור שאין צורך בניסיון לחפש זאת, אבל ללא ספק, אם נחפש מילה כללית, נגלה ש"כאוס" מכסה את הכל פחות או יותר.
למה דווקא "כאוס"? משום שכאוס זה כלום והכל בו זמנית. מהו בכלל כאוס, ולא, לא בהגדרתו הפיזיקאלית או המתמטית, אלא בהגדרתו היומיומית. ניתן לומר על חדר מבולגן ש"יש כאן כאוס אחד גדול".
ספר בראשית נפתח בתוהו ובוהו. מהו, אם לא כאוס?
כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, בני האדם חושבים באותה הצורה.
כך, למשל, הביטוי "להרוג שתי ציפורים באבן אחת" השתרש לעברית, אך גם לאנגלית ("Kill two birds with one stone"). כמובן ניתן "להעתיק" ביטוי משפה כזו או אחרת, אבל ריבוי הביטויים הדומים, כמו למשל "פיל בחנות חרסינה", שאם יתורגם מילה במילה לרוסית יובן ברחובות מוסקבה (ככה לפחות אמרה המורה שלי לאנגלית). כנראה שבני האדם חושבים באותה הצורה, אם כך, גם התרבויות, אגדות העם והמעשיות היו שוות בין כל אנשי העולם, גם בלי שיתקשרו.
התוהו ובוהו היה יהודי, התהום הראשוני במיתולוגיה הכנענית, והיוונים בכלל דיברו על הכאוס.
מי היה הכאוס? הכאוס היה התערובת הראשונית של ארבעת היסודות: אדמה, מים, אש ואוויר. (כיום, מיותר לציין, יודעים שאף אחד מהם הוא לא יסוד.)
מהתערובת הזו נולדו האלים הראשונים: גאיה, אלת האדמה; ניקס, אלת הלילה; ארוס, אל האהבה והתשוקה המינית; טרטרוס, העולם התחתון; ארבוס, חשכת העולם התחתון ואוראנוס, התגלמות השמיים. (עליהם נדבר מאוחר יותר.)
כיצד רִיק (לא, לא ריק ריירדן) יכול היה ליצור אלים? זוהי תעלומה מסתורית שאיננו יודעים לענות עליה. התשובה המתבקשת מאליה היא שזה לא קרה, אבל אני מתעקש שלא להיכנס לעניין האמונה והמטאפיזיקה.
בסדרת הסיפורים הזו נחקור לעומק את האלים, אך מנקודת מבט אחרת לגמרי. במקום ללמוד על המיתולוגיה עצמה, ועל הסיפורים, נגלה יחדיו -על- התרבות עצמה. על היוונים הקדמונים שחיו בעבר. איזה מידע נוכל ללמוד על התקופה בעזרת האלים והסיפורים?
בסיפורים אלו נתחיל מהאלים הקדומים והטיטאנים, ואז אל האלים האולימפיים והזוטרים, ומשם אל הסיפורים עצמם, כאשר המטרה הסופית – להבין מיהו העם היווני הקדום שחי הרבה הרבה לפני שבכלל האמינו באל אחד ויחיד, ומשם, להשליך על אורח החיים של היווני הקדום, ומשם גם לאורח החיים של האדם הקדום, אשר האמין באלים רבים.
בהצלחה לכולנו, ואני מאחל לי ולכם קריאה נעימה!
תגובות (8)
אין כמו מיתולוגיה יוונית!
ותמשיך את הסיפור השני שלך ושל ירדן!
מדהים איך שאתה מגיע מרצון ילדותי להתחכם עם אמא שטוענת שאם אתה מתחכם אתה לא רעב ליסודות המיתוגיה היוונית. למען האמת לא פעם חשבתי שכאוס הוא כלל העולם לא משנה כמה, אם תרצה-אלוהים, ניסה "לסדר" אותו. אני ברצינות חשבתי שדיברת בהתחלה על ריק ריירדן. שיהיה לנו בהצלחה.
יאי סיפור חדש! (קראתי את לא כל הנוצץ זהב, אבל לא הגבתי כי קראתי באיחור). אני מאוד אוהבת את הסיפורים שלך ושל ירדן, תמשיכו!
תודה רבה כולם!
וזה לא תחליף לסיפור המיתולוגיה החדש שכתבתי עם ירדן.
אני אפרסם אותו החל מיום ראשון, ואת זה אני אפרסם כשאני אכתוב, כי זה לא סיפור עלילתי, אלא קצת אחר. כל פרק בפני עצמו.
תודה שוב!
זו דרך חשיבה לגמרי אחרת ממה שאנשים רגילים לראות, כי לדוגמה בישראל אומרים שאלוהים הוא הכל וכולם אפילו שהוא ניכנס במאוחר לחינו (הקדמונים)
בכל זאת זה היה ותמשיך!
מגניב!!!!!!
מגניב!!!!!!
מגניב! אני חושבת שאני בהחלט אהנה מהקריאה!