סיפורי ערסים – יהלום ואלרואי פרק 8

הוא נישק אותה והסתכל לכיוון שלי הסתתי מהר את המבט לכיוון של עמית
"קרה משהו?" היא שאלה
"לא הכל בסדר" אמרתי
קיבלתי הודעה, הסתכלתי לראות ממי זה, אוייש נו באמת אלרואי? מה יש לו עכשיו להגיד לי?
"ועכשיו מי מסתכל על מי?"

יופי מאוד בוגר
"כמו שאתה אמרתה, אתה יושב מולי על מי אתה רוצה שאני יסתכל?" שלחתי לו בחזרה
"אם את רוצה אני יכול לבטל עם זאתי הערב" שלח וראיתי שהוא מחייך
"ערב רק לי ולך" שלח עוד הודעה
"תודה, אני יוותר XD" כמה אני מקנא אבל אין סיכוי שאני אוכל את כל הבולשיט שהוא מנסה להאכיל אותי.

חזרתי הביתה מוטשתתת ישר נכנסתי למיטה ולישון
קמתי בבוקר מהרעש לא ישנתי הכי טוב שבעולם, יצאתי למרפסת של החדר וראיתי את חברים של אושר בבריכה
"אתם יכולים לסתום תפה, אתם מפריעים לי לישון" צעקתי להם
"אוו הינה הפרינססה התעוררה" סהר צעק לי
"אמא שלך פרינססה" אמרתי
"נשמה תעלי על בגד ים ובואי, תקראי גם לחברות שלך" הוא המשיך להגיד לי
"אחי מה אתה טמבל, מה אתה מזמין אותה לפה?" שמעתי את אלרואי לוחש לו
"שמעתי את זה" צעקתי לעברו
"יופי לך, אז עכשיו את מבינה שאת לא רצויה"
"ואני שואלת אותך כי?" אמרתי ונכנסתי מהר לחדר.
התקשרתי לעמית, נועה ורעות ואמרתי להם לבוא אלי לבושות בבגד ים. מי הוא בכלל שיגיד לי אם אני רצויה או לא בבית שלי?
לבשתי בגד סגול מהמם. אחרי חצי שעה שמעתי צלצול בדלת וירדתי לפתוח
"חיימשלי" קפצתי על עמית
"אני רוצה לחיות" אמרה לי, כנראה חיבקתי חזק מידי חחח
"סליחה" אמרתי "טוב בואו כננסו"
יצאנו לכיוון הבריכה וראיתי את לרואי עם פרצוף תחת, שיוכל תלב
אושר התקדם לכיוון שלי "בואי שנייה לצד" נכנסנו לבית
"למה את חייבת להדחף כל הזמן" אמר לי עצבני
"אני נדחפת? סליחה? זה גם הבית שלי להזכיר לך?"
"חברים שלי, את לא הוא שאת נדחפת?"
"מצטערת שאתה כבר לא הבן היחד של אבאלה" תקפתי אותו בעצבים
"ככה?" הוא אמר לי מקול מאוכזב והסתובב
"אושר דיי מצטערת טוב" אמרתי ומשכתי אותו מהיד "תקשיב אני מבינה שאתה לא רגיל שאני פה אבל זה לא יכול להמשיך ככה, אני הולכת להמשיך לגור פה איתך ועם אבא. וכמו שזה הבית שלך זה גם הבית שלי" נראלי הוא הבין שאנחנו חייבים להתחיל להסתדר כי להמשיך לגור באותו ביית לא ילך בצורה כזאת
"סבבה מצטער אם הייתי רכושני" אמר וחיבק אותי, נראלי הוא הבין שהוא תקף אותי דיי הרבה בתקופה האחרונה
"אבל למה היית צריכה להזמין את חברות שלך לפה?" תמיד חייב להרוס
"יש לך בעיה עם חברות שלי?" הרמתי גבה
"לא" אמר נחרצות
"כי אם יש לך בעיה תגיד, חברים שלך אמרו לי לקרוא להם" גם לי יש בעיה עם החברים המעצבנים שלו, במיוחד עם מעצבן מכולם 'אלרואי' אלה מי?
"ממתי את מקשיבה לאנשים אחרים שהם לא את?"
"מעכשיוו" אמרתי וצחקתיי
"פעם הבאה תשאלי אותי סבבה?טוב יאללה בואיי" אמר וחזרנו לכיוון הבריכה
כמובן שאלרואי לא בזבז את הזמן וכבר הספיק להתחיל עם נועה. איך לא בעצם? נעלמתי לחמש דקות וכבר הוא מתחרמן לי עם נועה מול העניים
התיישבתי במיטת שיזוף ליד עמית
"תגיד מה הקטע של אחיך?"
"על מה את מדברת?" שאלה וקמה למצב ישיבה
"סתם מנשק כל אחת, אתמול עם הבלונדה היום עם נועה?"
"מאמי של מה את מקנאה?"
"פחחחח מקנאה? אני פחחח? ממש לא?" אמרתי ובתוך תוכי אני יודעת שאני הכי מקנאה שבעולם
"את בטוחה?" שאלה אותי שוב
"טוב אולי קצת"
"אחותי את מכניסה ראש בריא למיטה חולה תאמיני לי" מיטה חולה? למה היא מתכוונת?