שלך, זר לא מוכר- פרק 6

"ואואו איך השתזפת!"
" טוב כנראה שזה מה שקורה אחרי שלושה שבועות בתאילנד"
" אני לא רוצה שהטיול הזה הסתיים!"
" את יודעת, אנחנו עדיין יכולות לא לעלות על המטוס…"
" עכשיו את נזכרת אחרי שנפרדנו מהמזוודות? וחוץ מזה אני מתגעגעת למשפחה, עשינו כיף חיים אבל נראה לי שכבר מיצינו…"
" מורן, איך את אומרת כזה דבר איך אפשר למצות את תאילנד?" .

לאחר מספר דקות נשמעה קריאה: " טיסה 154268 לישראל מתעכבת ב3 שעות עקב תקלה מכנית במטוס, אנו מצטערים על העיכוב, אנא הישארו קשובים לקריאות נוספות"

" אני לא מאמינה, מה נעשה כאן עכשיו 3 שעות ובלי המזוודות שלנו? "
הסתובבנו קצת, אבל היינו כל כך מותשות ואחרי חצי שעה נרדמנו.

" זוהי קריאה אחרונה לנוסעי טיסה 154268 לישראל הנוסעים: ברוך משינוב, לאונרד ברטו, שני לוינשטין מורן כהן, יונג שי לי ותמיר שילון מתבקשים לעלות על הטיסה. "
" שני קומי נראה לי שעולים לטיסה קראו בשם שלנו"
"מה זאת אומרת הם לא אמרו שיש עיקוב שלוש שעות, מה נרדמתי מה השעה עכשיו? "
" רגע השעה 05:00? איך? אמא! שלא נפספס את הטיסה בואי, רוצי! רוצי! "

נקודת המבט של נתי

" אמא, רותם מישהי יודעת איפה הטלפון שלי? אני לא מוצא אותו ואני שומע אותו מצלצל כבר המון זמן…"
"רגע יקירי אני יעזור לך לחפש…"
לאחר עשרים דקות.
" הנה זה כאן"
" איפה זה היה?" בסל כביסה כנראה שלא הוצאת אותו מהמכנס כשזרקת לכאן את הבגדים שלך"
"אמא תודה, אני חייב לעוף אני יהיה בבית בסביבות 21:00"
5 שיחות שלא נענו, ו2 הודעות.
קראתי את ההודעה: " נתי שקרון, אם חייה של אחותך חשובים לך יש לך שעתיים להגיע לרחוב האצל 18 בנהריה".
צעקתי: " אמא יש לך מושג איפה רותם? "
"היא לא הרגישה טוב אז נשארה לישון בחדר למה? "
"רגע אני עולה אליה" "
רותם, מה עשית עכשיו?! אמא היא לא כאן"
"מה זאת אומרת היא לא כאן?! אני הייתי כאן כל היום היא לא יצאה מהבית!"
"החלון פתוח כנראה היא יצאה משם, אני מקווה שהיא לא עשתה איזו שטות , מה השעה?! ואואו אני חייב לצאת אין לי הרבה זמן. אמא אם אני לא מתקשר אלייך תוך 4 שעות, תזמיני משטרה"
" מה קרה? מה אתה הולך לעשות? איפה רותם? "
" אני חייב ללכת אל תדאגי"

נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע, מתל אביב לנהריה זו חתיכת נסיעה עליתי על כביש 6 ועברתי את המהירות המותרת מספר פעמים, מה רותם הזו עשתה הפעם, אני מקווה שהיא לא עשתה את זה ושהיא לא הסתבכה עם הברנשים, כי אם כן אני יצטרך הרבה מזל כדי להוציא אותה מהצרה הזו, כדי להוציא את כולנו מהצרה הזו ומה יקרה אם אני לא אגיע בזמן? רק שלא יפגעו בה, איך הקטנה הזאת מצליחה לסבך אותנו כל פעם במשהו אחר…

נקודת מבטה של רותם

" אז מה ילדונת, אם אח שלך מרשה לעצמו לאחר כבר 10 דקות כנראה שאת לא ממש חשובה לו, חשבנו שאחרי שאביך מת כבר תשלימו אבל מה לעשות כנראה שלא אכפת לו ממך, אבא שלך היה היחיד שאהב אותך ועכשיו שהוא מת כנראה אחיך רוצה שגם את תמותי ואז כל הירושה תישאר לעצמו… "
" אני ירצח אותך! שלא תעז לדבר על אבא שלי! "
"תפסיק את זה, אל תיגע בה"
" אבל אבנר, הכלבה הזו נשכה אותי"
" שב בשקט, תכף אחיה יבוא, אני בטוח, בינתיים אנחנו נחכה, שבי גם את אני לא רוצה לפגוע בך" מישהו נכנס לחדר: " אבנר, הוא הגיע "

הוא תפס אותי בזרוע והוביל אותי אתו לחדר השני.
"צ'יקו, תקרא לו שהכנס לכאן"
" אז מה נתי, לשלוח את האחות הקטנה שלך זה לא חכם "
" אני מתנצל אבנר, אני לא שלחתי אותה, מה היא עשתה עכשיו? "
הוא גיחך : " היא ניסתה להרוג אותי "
" היא מה?! , אבנר אני נשבע לך שלא היה לי מושג, סיכמנו על הפסקת אש בינינו נכון? אני לא הייתי מעז להפר אותה, בטח שלא עם ילדה בגיל הטיפש עשרה, תן לי לטפל בזה אני יעניש אותה אני מבטיח שזה לא יקרה שוב"
רותם צעקה: " תקשיבו ותקשיבו לי טוב שניכם , אני יודעת שאבנר הוא זה ש… "
" רותם תסתמי!"
" זה בסדר, אני רוצה לשמוע מה שיש לה לומר"
" מנוול אחד, אתה זה שנתן הוראה לרצוח את אבא שלי, אני יודעת ואני לא ישתוק עד שתשלם על מה שעשית"
" חצופה את לא נורמלית! נשבע לך אני…"
"נתי שקט עכשיו, יש לי משהו לומר לשניכם, נכון אני ואביכם היינו מסוכסכים, אבל היו בינינו יחסי כבוד הדדים , לא הייתי רוצה במותו, ומעולם לא הוריתי להרוג אותו, אני ייתן לכם ללכת עכשיו אבל הסיבה היחידה שאני עושה זאת היא כי אני מאמין שהטיפשה הקטנה אכן באה על דעת עצמה, אבל אם זה יקרה שוב, אני לא אחראי לתוצאות"
" זה לא יקרה שוב, אני מצטער אבנר תודה "
"בואי"
נכנסנו לאוטו.
" אני מצטער אבנר, בבקשה אבנר, אולי אתה רוצה שאני ינשק לך גם את הרגליים?"
" חצופה, תשתקי, ניסע מכאן כמה שיותר מהר, צריך גם להתקשר לאמא"