יוליוס בלק – פרק 15

פרק 15-ג'ונתן קלרט .

" נולדתי כאן , בזולטרופ , לפני 23 שנה " הוא אמר ונשם עמוק והמשיך " ההורים שלי היו 2 איכרים פשוטים בממלכה שלך .. הם פשוט רצו לצאת לטיול קצר בעולם אבל בגלל שלא היה להם מספיק כסף הם בחרו בחברת טיסה מאוד גרועה , והמטוס התרסק כאן בג'ונגל .. נשארו רק 3 ניצולים – ההורים שלי ועוד איזה מבוגרת .. בטי"
הבטתי מסוקרנת בג'ונתן והוא המשיך – " בעקבות ההתסרקות נולדתי בחודש השביעי , אבא שלי נהרג בהתרסקות ואמא שלי בסיבוך בלידה … בטי גידלה אותי 6 שנים .. אם אפשר לקרוא לזה גידול תינוק – היא לא האכילה אותי הרבה , לא דאגה לי לבגדים ולשינה , או ללימודים בסיסים . היא בעיקר חשבה רק על עצמה ועל ההשרדות שלה . ההיתי בן 6 כשהיא נרצחה ע"י כמה שודדים .. אני התחבאתי מאחורי איזה עץ עד שהם הלכו ."
הוא עצר וראיתי על כמה קשה לו לדבר על זה , ושהוא לא סיפר את הדברים האלה הרבה…אולי אפילו לעולם לא סיפר .
" אחר כך ביאטריס מצאה אותי וגידלה אותי עד גיל 20…. היא לימדה,דאגה והאכילה אותי כאילו אני הבן שלה ממש…היא אישה מדהימה! מתוסבכת נורא וקצת מעורערת,אבל באמת בן אדם טוב"
שנינו שתקנו והבטנו בפרפרים שיצאו מבעד העצים והתחילו לעוף מסביבנו ומולנו , התלבטתי מאוד עם לספר לו שהיא מתה…שיערתי שהוא לא יודע .
" אתמול הלכתי לבקר אותה והיא לא היתה בבית… ואז ראיתי את האבן שכתבת עליה… " קולו נחלש וראיתי את העיינים שלו נוצצות "אני מצטער גם בשבילך…שלא הספקת להכיר אותה לעומק…תמיד רציתי לעזור לה להגיע לשנדל אבל היא לא רצתה אף פעם…לפחות זכית להכיר חלק ממנה " הוא חייך חיוך קטנטן והמשיך לעקוב אחרי הפרפרים ..

פעם ראשונה שחקרתי את המראה שלו מכף רגל ועד ראש .
הוא לא דוגמן על . אבל הוא נראה מצויין יחסית לאחד שלעולם לא ראה מקלחת ובגדים נקיים .
יש לו שיער כהה וארוך – בערך עד הכתפיים , על העיניים כבר דיברנו – מדהימות בצבע ירוק זית+ירוק בהיר .. תווי הפנים שלו יפים וגבריים . הגוף שלו רזה אבל עדיין אפשר לראות את השרירים בידיו,והגובה ? 1.80 . כמעט 20 ס"מ מעלי !!! הוא נראה מעולה..
איזו שיטחית אני !! במקום להתעסק במה עבר עליו בחיים אני מחשבת את הס"מ שלו !!! יש לי כל כך הרבה שאלות !!

" אני יכולה לשאול שאלה ? " שאלתי בעדינות אחרי שתיקה מאוד ארוכה , הוא הביט בי בפעם הראשונה השיחה וחייך " בטח , כל שאלה " נשמתי עמוק לפני שהתחלתי "איך זה שלא התדרדרת כמו כל האנשים פה?כולם התחרפנו פה לגמרי..נהפכו לקניבלים ורוצחים..אתה לא כזה.." מלמלתי את כל השאלה בחוסר ביטחון מוחלט . הוא התיישב יותר קרוב אלי "סבתא שלך..היא לימדה אותי מהי 'הדרך הנכונה'..למרות שאף פעם לא למדתי להבין את ההגיון שלה כאן.."
"ו…למה היא התכוונת כשאמרת שבטי לא לימדה אותך לימודים בסיסים ?" המשכתי לשאול ולפרוק את הסקרנות שלי , הוא צחק צחוק מאולץ ואמר " אני לא ידעתי לדבר עד גיל 10 "
" מה ?!?!?1 " ההיתי בשוק !!!! איך זה יכול להיות ?!?! " חח כן .. לקח לסבתא שלך ללמד אותי המון המון זמן .. אפילו עכשיו קשה לי למצוא את המילים הנכונות .. אני גם לא יודע ממש לקרוא .. " הוא הודה בבישנות וראיתי קצת סומק על לחיו .
ואו . חטפתי שוק ענקי , אני התחלתי לדבר בגיל שנה !!!!
המשכתי לשאול אותו שאלות מתוחכמות והוא השיב לי בסבלנות , כבר ממש החשיך ונהיה קר יותר ויותר " אתה רוצה להצטרף אלי למסע לשנדל ? " שאלתי כשהוא ביקש ממני להשאר לישון בשטח שלו "אני הרבה זמן רוצה להגיע לשם …לראות איפה ההורים שלי חיו…ואולי למצוא לעצמי גם מקום שפוי לחיות בו " חייכתי אליו ואמרתי "אתה יותר ממוזמן … " הוא השיב לי חיוך והתחיל לתחקר אותי על שנדל .
שכבנו שנינו על האדמה אחד ליד השני והבטנו בעננים בשקט . מידי פעם הוא שאל שאלה על הממלכה ועניתי לו בכנות . באיזה שהוא שלב הוא הפסיק לשאול שאלות ונרדמנו .

קמנו ביחד , טוב תכנית ? הוא התעורר 2 דקות לפני והעיר אותי עם האפצ'י החמוד שלו , קמתי עם מצב רוח מעולה !! יאלה , חוזרים הביתה !!
שתינו מיים מהנחל ושטפנו פנים … וגם הלכנו מלחמת מיים מאוד רטובה ביותר " לא כדאי לך להתעסק איתי , אני מומחית בזה " אמרתי כשהוא הסתובב והביט לעצום את עיניו , הורדתי מהר את הסוודר ולבשתי טי שרט אדומה שהיתה לו בתיקו הקטן – מזג האוויר נהפך למאוד חם .
" אני לא מפחד ממך נסיכה מפונקת שכמותך " הוא הסתובב כשהורתי לו והתקדם לעברי התחמקתי ממנו במהירות , הוא צחק ורץ אחרי בשביל.
" תראי לי שניה את המפה " שלפתי אותה מכיסי והגשתי לו אותה , הוא התבונן בה מספר דקות ואז הצביע על פיצול השביל מימין , פנינו והמשכנו בדרך . כל הדרך הוא שאל אותי על עצמי – מה אני עושה בזמן הפנוי שלי , מה לומדים בבית ספר , והוא לגמרי לא יודע מה זה גיטרה !! הבן אדם הזה צריך להגיע לשנדל כמה שיותר מהר ! פלא שהוא יודע מה זה בני אדם !!!
המשכנו בשבילים המאולתרים , נפלתי המון פעמים . המון . אין אבן שלא הרגישה את כובד משקלי , וכל פעם מחדש ובסבלנות מדהימה ג'ונתן הרים אותי ובדק את פצעי החדשים …
ג'ונתן … מה זה השם הזה ?
" מאיפה השם ג'ונתן ? " שאלתי בסקרנות באחת הפעמים שהוא הרים אותי מאבנים " בטי תמיד קראה לי יהונתן , על שם אבא שלי כנראה .. ובמשך הזמן זה הפך לג'ונתן " " יהונתן זה שם של יהודים…" עצרתי אותו והוא הסתובב אלי " יהודים ?!?!?! מה זה ?! "
" מה זה יהודים .. אחת מ3 הדתות המרכזיות בעולם " אמרתי כשהמשכתי הלאה , מנסה לא להתעלף מהשאלה שלו "ולדעתי ולדעת כל שנדל , היא הדת הנכונה .. אבל זה באמת עיניין של טעם " צחקתי והוא המשיך לחקור אותי על העולם , באיזה שהוא שלב הלכנו והחזקנו ידים תוך כדי ' כדי שאני לא אפול ' , כן בטח …
קורה כאן משהו .