אני והוא פרק 177

אני והוא פרק 177:
"איימי עצרי!" ועצרתי מופתעת, איך הוא יודע?!? והסתובבתי אליו.
"איך אתה יודע?!?" שאלתי אך הוא התעלם משאלתי לגמרי ושאל "איך את חייה?!?". זה רע, רע מאוד.
נ.מ הארי:
הלכתי להסתובב סתם כדי לדעת איך למצוא את נייל וזאין ואז נזכרתי. בבית של כל הלהקה. הלכתי לשם ונכנסתי לבית.
~בבית~
"מי אתה?" נייל שאל מכוון אליי אקדח.
"הארי סטיילס" אמרתי.
"ומה אתה עושה פה?" הוא שאל.
"גר פה" אמרתי.
"זאין!" הוא צעק ואז זאין הגיע אליו.
"מה נייל?!?" זאין שאל.
"יש פה עוד ליצן" נייל אמר.
"אתה" זאין אמר.
"אני?" שאלתי.
"כן" הוא ענה.
"מה איתי?" שאלתי.
"אתה נשאר פה בזמן שאני לוקח את נייל לשיחה" הם אמרו והלכו למבח.
נ.מ נייל:
"מה?" שאלתי מודאג.
"תקשיב" זאין אמר.
"מה?" שאלתי מקווה שזאין ימשיך לדבר.
נ.מ זאין:
"מה אם הם מתכוונים לפגוע בנו?!?" שאלתי מודאג מאוד.
"הליצן הזה הארי והקודם?" נייל שאל, הוא אידיוט.
"כן" אמרתי.
"צודק, בוא נחזיק אותו בחדר הפנוי" נייל אמר.
"סבבה" אמרנו והלכנו לסלון אל הארי.
~בסלון~
לא האמנתי למראה עיניי ראיתי את הארי והליצן הקודם שחש שהוא גר כאן מאיימים על מישהי עם אקדחים. הארי הסתובב אלינו ואני ונייל הסתכלנו מודאגים אחד על השני. פתאום גם הליצן הקודם הסתובב אלינו.
"אם מישהו מוציא הגה מהפה הוא מת, מובן?!?" הליצן הקודם אמר ושאל ונייל, המישהי ואני הנהנו לחיוב.
"אני שמח שאתם מבינים" הוא אמר.
"לואי, מה לעשות איתם" הארי שאל את הליצן הזה שכנראה שמו לואי.
"קח אותם לאחד החדרים אני אטפל בה" לואי אמר וחייך חיוך זדוני.
"בואו" הארי אמר וכיוון אלינו את האקדח והלכנו לחדר שלי.
~בחדר שלי~
"שבו על המיטה" הארי אמר כשבידו עדיין יש את האקדח ונייל ואני עשינו כדבריו.
"אני רואה שאנחנו מסתדרים מעולה" הארי אמר והתיישב על כיסא.
"הארי" אמרתי.
"מה?" הוא שאל.
"למה אתה עושה כל מה שלואי אומר לך?" שאלתי.
נ.מ הארי:
זאין הזה פשוט עולה לי על העצבים.
"אני לא עושה כל מה שלואי אומר לי!" צעקתי אליו. פתאום לואי נכנס לחדר.
"מה איתה?" שאלתי.
"ברחה" לואי אמר.
"הארי" לואי אמר.
"כן?" שאלתי.
"אני לוקח את נייל תשמור שזאין לא יברח" הוא אמר והנהנתי לחיוב והוא משך את נייל איתו החוצה מן החדר.
"אז נשארנו לבד" אמרתי.
נ.מ לואי:
המשך יבוא…