א ה ב ה
פרק י"ח
לירי חזרה למחלקה לאחר שסיימה לאכול בקפיטרייה, ירדנה שאלה אותה באם שבעה? וואו יותר מדי, עכשיו מרגישה את עצמה מלאה מאד. "בחורה עם גוף חטוב כמוך , מותר לה להרגיש מלאה.
לירי הוסיפה ירדנה, החדר שלך מוכן , את רשאית להכנס אליו ולהביע דעתך. לירי כמו תינוקת שקנו לה צעצוע חדש "רצה" לחדר, וואו, נתנה צעקה בקול, איזה יופי. החדר היה באמת קטן , אך נפלא. שולחן כתיבה יפה היה , בו וכן כסא "מנהלים" חדש, 2 כסאות מסביבו, שלוחת טלפון, כלי כתיבה, ו- מחשב נייד. על השולחן הייתה מעטפה סגורה כשכתוב עליה ל= לירי. "אישי ביותר". היא מיהרה לפתוח את המעטפה ובה מצאה מכתב בזו הלשון: "ללירי המתוקה – מקווה שתהני בחדר זה, הוא ישמש אותך גם להכנת שיעורים לאחר ששנת הלימודים באוניברסיטה תפתח, "מקווה שלא שכחת ועדין את נלהבת לקראתה. מחשב הנייד הוא מתנה מרותי וממני עם איחולי הצלחה במהלך כל חייך – " לו יהי !"
המכתב המרגש, החדר, רוני, חלוקת התרופות בצורה עצמוני, כל אלה, ועוד, פתחו את מאגר הדמעות , והיא פשוט לא הצליחה להירגע. אלוהים אדירים, אלוהים אדירים, אבא , אמא יפיתי, אני כל כך זקוקה לכולכם ו"ברחתם לי," עזבתם אותי בודדה .עם ההתמודדות של היום היום בחיים." רציתי להצטרף אליכם שם למעלה, אך החלטתי להשאר כאן, ואני סמוכה ובטוחה שאי שם בין המלאכים הזכים והלבנים , צופים אתם בי, ומקדמים אותי "לחזית הבמה" זו הייתה מאז ומתמיד, דרככם ועל כך תודה רבה!! "לירי התיישבה על הכסא הנוח משהו משהו!! וחשבה כמה יובל "עושה למענה" וכיצד היא העיזה להתאהב בבנם ולגזול אותו מחברתו מזה שנתיים ימים. כיצד?"
נקישה קלה נשמעה בדלת ויובל נכנס לחדר. במהירות שיא קמה לירי מהכסא, חיבקה את האיש המדהים הזה, והתייפחה על כתפו. הוא לא זז, לא ביקש ממנה להפסיק, פשוט נתן לה להירגע והיא תחליט מתי: "מאגר הדמעות יפסק". פרופסור לימור , סליחה על ההתפרצות, סליחה סליחה, ותודה מלוא החופן , תודה איש יקר, על כל מה שאתה ותמי המקסימה, ובכלל כולכם עושים למעני , מייחלת שאולי יום יבוא , ואשיב כגמולכם, ולו פסיק קטנטן, לאות תודה. לירי הורידה את ידה מיובל וישבה על אחד מהכסאות שהיו מסביב לשולחנה. יובל ישב בכסא השני, וכך אמר: גבירתי הצעירה, יש בך פוטנציאל אדיר להמשיך להתקדם הלאה, כל מה שלעיל ידי לעזור לך , אעשה, אך את העבודה זו את שמבצעת, זו את שמשתדלת, ולשמחתי גם מגיעה לתוצאות בלי רגילות.
מה היה באולם פרופסור, נבחרו 2 סטודטנים להתחיל את הסטאז' כאן בבית החולים, והם היו מלאי תודה" את מעוניינת לדעת משהו ספציפי"? לירי הסמיקה, טוב גם רוני למורת רוחו השאלון שלו היה מדהים לא האמנתי שיש לי כל כך נבון, והוא ביקש ממני לוותר ולהשאיר סטודנט אחר, כי הוא מאד היה מעדיף להמשיך באיכילוב, לא יכולתי להסכים, כי עם עובדות לא מתווכחים, ואת השאלונים מאחר ואני מעורב כאן אישית, בדק חברי ורעי פרופסור אמיתי, איש יקר, והשאלונים היו בעילום שם רק אם מספר רץ, והוא זה אשר החליט וכמובן שאין לו מושג במי מדובר.
וואו חייכה לירי "התפוח אינו נופל הרחק מהעץ: יש לך בן מדהים, ג'נטלמן אמיתי, מקווה שתמי ואתה תהנו משלושת ילדיכם" כי ממש אבל ממש מגיע לכם. טוב לירי מתוקה עלי להפגש עם תמי בעוד כמחצית השעה, ולא אוכל לצערי, להסיע אותך הביתה, אז בואי ניפרד כאן והמשך יבוא. היא חיבקה אותו שנית והעזה לתת לו נשיקה קטנטנה על הלחי. "תודה רבה יובל על הכל על הכל" והוא יצא מהחדר.
חבל שאינה יודעת היכן רוני ? דיי כעסה על עצמה ,דיי דיי והטלפון שלה צלצל: לירי?? היי רוני איפוא אתה"? מחכה לך ברחבה שלפני בית החולים, את סיימת להיום"? רוני, אין לי מושג אם סיימתי? אם התחלתי " לירי בקשי מאבא שישחרר אותך ובואי לאוטו. רוני אביך עד עכשיו היה לידי בחדר הקטנטנן שסידר רק עבורי, והוא אמר שלא יסע ישר הביתה כי יש לו פגישה עם תמי וכך נפרדנו. אוקיי אז תקשיבי עכשיו, לכי לעמדת האחיות ואם את מכירה מישהיא מהן זה יופי, ואם לאו תגידי שאת לא כל כך במיטבחך ומבקשת להשתחרר מוקדם.
לירי עשתה בדיוק מה שרוני הציעה לה, ומהר מהר רצה לכיוון החנייה, היא רוצה להיות לידו של רוני, היא רוצה אותו לעצמה, מה יהיה לאחר מכן "לאלוהים הפיתרונים"
המשך יבוא
תגובות (2)
מקסים מקסים מקסים אנא המשיכי :)
תודה מירי חביבתי
רק בשבילך ולכבודך אני ממשיכה
ערב נעים, שקט ושלו בברכה בקי