לנסות הקדמה+פרק 1

אמיתי בזמן האחרון במחסום כתיבה (בסיפור הקודם)
החלטתי להתחיל חדש
~הקדמה~
נ.מ אמיליה
מכירים את התחושה של להיות לבד?!?
שלא רוצים להיות איתך *לפעמים*?
אז במקרה שלי זה לא לפעמים זה תמיד
שמי אמיליה אני בת 16 וחצי
אני לא בדיוק ידידותית
נ.מ רו
התחושה שעוטפת אותי כרגע היא לא אחת שאפשר לתאר
אני פשוט עוזבת את כל מה שיש לי, את כל החלומות שלי, את נייל והכי רע את אירלנד
אני רו אני בת 16 מאירלנד מחר אני עוזבת את אירלנד ועוברת ללונדון
מתחילה הכל מחדש
~פרק 1~
נ.מ אמיליה
מכירים את התחושה הזאת של להתעורר בידיעה שיש עלייך חרם?!?
אני מקווה שלא זאת לא תחושת השיא
קמתי מהמיטה באי רצון מוחלט
קולעת את שיערי החום לצמה משוחררת
לבשתי חולצת טריקו כחולה וג׳ינס
נעלתי נעלי ספורט גבוהות לקחתי את התיק
ויצאתי מהבית כאשר נכנסתי לבית הספר שוב
פוגעים בי צוחקים עליי אבל זה בסדר התרגלתי
הלכתי לכיוון הכיתה וכמובן שמו לי רגל והתחילו לצחקק
מי אם לא מאליק זאיין מאליק השטן
״יופי זאיין מרוצה״אמרתי הולכת בעצבים
נכנסתי לכיתה בתחושה רעה שמילאה אותי
לקחתי את המספריים ורצתי לכיוון שירותי הבנות
נ.מ רו
זהו הגעתי לבית הספר החדש
התקשרתי ישר לנייל
״ניילר שמנמני הגעתי״ אמרתי בקול מתלהב
״ווהו רורווו אני חייב לנתק נדבר אחרכך ביי״ אמר
״טובוש ביי״ עניתי
*ניתוק*
אין כמו שיחת עידוד עם הביאפאף
הלכתי לשירותים כדיי לבדוק אם אני נראת בסדר
בכל זאת רושם ראשוני
שנכנסתי ראיתי