זכרונות ילדות – פרק שלוש-עשרה

בסוף פולי נבחרה.
גוון ופיטר התנגדו, אבל לפולי היה הסיכוי הטוב מכולם להרעיל את הפיראטים ולצאת בשלום.
שניהם שמרו מלמעלה בזמן שפולי נכנסה דרך העץ של מייקל. היא היתה חייבת לכווץ כל שריר בגוף שלה, אבל בסוף הצליחה להיכנס.
היא ראתה את הפיראטים. הם ישנו, ואלה שהיו ערים היו שיכורים מכדי לראות אותה.
היא נשמה עמוק והתקדמה לעבר בקבוק הרום שהיה מונח על כיסאו של פיטר. להפתעתה אף אחד לא תפס אותה.
היא התחילה לסובב את הפקק. הפצעים שלה עדיין לא ממש הגלידו ועד שהיא הצליחה לפתוח את הבקבוק היא שוב דיממה. למרות כל הכאב היא אפילו לא חשבה על לצרוח.
היא טפטפה כמה טיפות מבקבוקון הרעל, למרות שידעה שהיא צריכה רק טיפה אחת, ומיהרה להסתלק. ביציאה היא היתה פחות זהירה, אבל אף אחד עדיין לא הבחין בה.
היא יצאה ורצה לעבר פיטר וגוון. הם נחתו בקרקע וחייכו.
"זה הצליח!" פולי צעקה. "הפיראטים ימותו בקרוב מאוד."

התוכנית היתה אמורה להצליח, אבל ביום הזה טינקרבל התחילה לחשוב שוב על תוכנית להרוג את גוון ופולי, בעיקר גוון.
הפיה הקטנה חיכתה עד שפיטר, גוון ופלי ילכו, ואז היא נכנסה לבית. היא ראתה את נודלר מנסה לפתוח את בקבוק הרום עם הידיים ההפוכות שלו.
"חכה!" היא צעקה, גם הפיראטים הבינו את שפת הפיות.
נודלר בהה בה. "מה את עושה כאן, פיה קטנה?"
"יש בבקבוק הזה רעל, אם תשתה ממנו תמות מיד." טינקרבל בעטה בבקבוק, והוא נפל והתנפץ והעיר את כל הפיראטים.
"למה הזהרת אותי?" שאל נודלר.
"אם תמותו, יכול להיות שגוון תישאר כאן לנצח. פיטר יתייחס רק אליה וישכח ממני, הוא תמיד שוכח."
"ואם יכולת להיפטר מגוון עוד היום?" שאל סטרקי וחייך ברשעות.
החיוך של טינקרבל היה זהה לשלו. "אני באמת יכולה להיפטר ממנה היום."

בספינה כולם חגגו את הניצחון שלהם על הפיראטים. פיטר קרא שוב ושוב באושר, ולוריס ונחל-שקט חגגו כיאה לאינדיאנים. לא היה אחד לא חגג וריקד, אפילו זיק הצליף בשוט שלו בקצב מסוים.
"עצור וקשור, יו הו, ודחוף,
השודדים באים,
אם נמות, עוד ניפגש
מתחת לגלים!" הילדים האבודים שרו את שיר הפיראטים בלעג ובעטו בכל ציוד פיראטים בספינה.
טינקרבל היתה היחידה שלו הצטרפה לחגיגה. היא חיפשה עד שמצאה את בקבוקון הרעל ולקחה אותו.
"לאן את הולכת, טינק? אנחנו חוגגים!" פיטר קרא לה, אבל היא התעלמה ממנו. יש לה משימה, והיא חייבת לבצע אותה עכשיו.
היא עפה למטבח, שם הוצאו ארבע-עשר כוסות מלאות בתרופה.
מאז שהם על הספינה, גוון הכריחה את כולם לשתות תרופה. היא לא רצתה לדעת אלו מחלות מידבקות כולם יכולים לקבל שם.
טינק חייכה, וטפטפה שתי טיפות רעל על הכוס שעליה היה כתוב: גוון.