בחצות הכל השתנה-פרק 2

ראית אותו הילד היה נראה ממש מוכר לי ופשוט לא הבנתי מאיפה
הייתה לו רעמת תלתלים והיו לו עיניים בצבע יירוק לא מוגדר כאלה שדורשות שיסתכלו עליהן,
היו לו שפתיים ורודות ומלאות שברגע שרואים אותם פשוט מדמיינים את המגע של השפתיים שלך איתם
ואז הוא חייך את החיוך הכי מושלם שראייתי אי פעם הייתי בשוק
היו לו גומות כמו שלי היו ועדיין יש ואז הוא דיבר" היי" עם המבטא הבריטי שלו והקול המחוספס והגברי
הייתי בשוק ואז הבנתי שאני בוהה בו כמו מטומטמת "היי" החזרתי לו "אז איך קוראים לך? לי הארי"
הארי מאיפה השם מוכר לי? "אנג'ל "עניתי.

-צלצול-
"שיט אני מאחרת" אמרתי לעצמי בשקט "טוב אני צריכה ללכת לכיתה אז ביי" אמרת ושוט ברחתי
נכנסתי לבניין ופתאום אני מרגישה שכולי מים ואני קולטת שכמעט כל הבית הספר שם ,צוחק עליי
עכשיו נזכרתי שאני עם חולצה לבנה ועם חזייה אדומה "איזה חרא"…..

נכנסתי לשירותים בריצה התחלתי לבכות למה? למה זה קורה לי? רק רציתי חיים נורמליים..
שמעתי את הדלת נפתחת ולפני שהספקתי לעמוד הארי נכנס ושואל מופתע "מה קרה?"
"כאילו שאתה לא יודע" מלמלתי בשקט לעצמי אבל כנראה שהוא שמע כי מיד אחר כך הוא אמר"אני באמת לא יודע ודרך אגב חזייה יפה"

איזה שיט חשבתי וקלטתי שאני עדיין ספוגת מים אז פשוט כיסיתי את החזה שלי עם הידיים בתקווה שהוא לא ישים לב
"את יודעת אין לך ממה להתבייש "אמר והצביע לעבר הידיים שלי אני באמת לא מתבישת יש לי יחסית מידה גדולה אני 90cאז ככה שיש לי לפחות משהו אחד שאני מתגאה בו בעצמי.