כשאין איש בסביבה
הריקנות שלי רק הולכת וגדלה
עם כול דקה ודקה
והינה עוד דקירה חזקה
המוסיפה למכה
אנשים משנים פרצופים במהירות
מנחמד לאדיש למלה מרירות
אנשים בעלי רגשות מצפים
להפגנת רגשות גם מאחרים
ואני הולכת לאיבוד בין כול הציפיות
והריקנות רק הולכת וגדלה
מחכה…
מחכה …
וכשבטוח ואין איש מסביבה
היא מכה
ומכה.
תגובות (3)
*למלא
כתיבה מיוחדת שכזו
תודה רבה ^_^
וואו.יש לך סגנון כתיבה כל כך מיוחד,שאת כנראה לא מודעת אליו.
אני חושב שברגע שתכתבי שירים על דברים יותר אופטימיים,אפילו דברים שטותיים,את תמצאי את עצמך שוב.
זה עזר לי,בכל מקרה,כל פעם שהייתי ממורמר.
אבל בכל זאת יש לך כתיבה אמיתית וטובה.ואני מדרג 5 :)