rachel the killer
נכון שזה אדיר? או שלא? אני צריכה לדעת!!!!!!!!!!

(עוד) סיפור חדש שלי הקדמה+הרשמה

rachel the killer 22/12/2013 566 צפיות 3 תגובות
נכון שזה אדיר? או שלא? אני צריכה לדעת!!!!!!!!!!

אין סוף לרעיונות שלי נכון? כל פעם שאני מתחילה סיפור רעיון חדש צץ לו פתאום ודורש את תשומת לבי בסיפור פרטי משלו…. רעיונות, לך תבין אותם.
בכל אופן, הסיפור הוא בז'אנר של סיפורים מצחיקים, אני לא רגילה לכתוב כאלה סיפורים ואצטרך תמיכה רבה, פרט לזאת ההשראה שלי באה מהכיתה שלי, וזה דבר די מטריד. (אם תקראו את הפרק שיבוא עוד מעט תבינו)
העניין הזה עומד להיות פשוט, אתם תרשמו בתגובות דמויות אם אתם רוצים, וגם שמות מיוחדים לילדים ושמות לסיפור כי אני פשוט גרועה ברמות בשמות, אני אכתוב כאן סוג של הקדמה/פרק ראשון ואחכה חמש או עשר דקות ואז אעלה אולי עוד פרק, לא מבטיחה, ואשאיר אתכם להמתנה ארוכה ומיגעת עד מחר.
אז (תופים!) פרק ראשון:
"רייצ'ל, רדי מיד למטה!" זאת אמא שלי קוראת לי, או שזאת סבתא שלי, לשניהם יש קול כל כך דומה שאני כבר לא מצליחה להבדיל ביניהם.
"אני יורדת, יורדת." אני רוטנת ומתלבשת במהירות, לא שוכחת לשים חזייה עם פוש-אפ ואת הנעליים החדשות שלי מפריז, אין ספק שאני ילדה מפונקת מאוד ומקבלת כל מה שאני רוצה.
כשאני מגיעה למטבח סבתא שלי, אוצר, עומדת במטבח ומטגנת חביתיות כשהיא מזמזמת את אותו שיר ישן שאני כל כך אוהבת, זה שיר מהילדות שלה אבל הוא כל כך יפה.
"היי סבתא. מה קורה?" אני חוטפת צלחת חביתיות ומתיישבת לאכול בדיוק כשאח שלי, לביא, יורד למטה גם.
"מה עשית אתמול בלילה?" הוא מתנפל עלי בצחוק ואז מחבק אותי, הוא גדול ממני בשנה ושחום ממני בכמה דרגות עור אבל הוא האח הטוב ביותר בעולם.
"שום דבר." אני עונה בתמימות ומפנה את הצלחת.
"את צריכה שאני יקפיץ אתכם?" סבתא שלי שואלת ואני מהנהנת בשמחה.
"אז קדימה צבים, תסיימו כבר להתכונן כי אנחנו הולכים לשרוף את הכבישים!" היא צוחקת ועולה להתלבש בעצמה, זוהר יורד בקפיצה מהמדרגות בעוד שלמעלה רותם נאנק, הוא כנראה חטף גם היום צלחת מים קפואים לפרצוף.
זוהר הוא דוד שלי והוא הדוד המגניב ביותר בעולם, יש לו בת אחת ואף אחד לא יודע מי האמא אבל לשונות נחמדים מספרים שזו הייתה ג'ני, היא דודה שלי מהסבא השני שחי בסין.
"מה אתם עושים במטבח חלזונות?" הוא שואל ומבלגן לי את השיער.
"שום דבר, רק אוכלים לנו ארוחת בוקר תמימה לחלוטין." צוחק לביא וזוהר מתנפל עליו ומפיל אותו לרצפה בהאבקות, אין אלוף בבית שטוב יותר מאוצר אבל זה לא מונע מזוהר להיות האלוף בגזרת הבנים.
"זוהר, עזוב את הנכד שלי." אומרת אוצר כשהיא יורדת למטה שוב, רותם ונמרוד מתגלגלים מאחוריה בקושי, ולינור, אחות חורגת שלי, ממהרת אחריהם כשהיא מתעטשת כמו משוגעת.
"היי לינור!" לביא מתנפל עליה כשהיא פוקחת עיניים, אוצר ממהרת לגרור אותנו החוצה בטענה של אמהות: 'אתן תאחרו!'
לביא רוטן משהו על בלבול בגילאים של המשפחה שלנו ואני מעודדת אותו ברמיזות מצחיקות על מורים.
אוצר שמה מוזיקה בפול ווליום ושורפת את הכביש, פשוטו כמשמעו, כשהיא נוסעת במהירות של כמעט מתאיים קמ"ש.
אנחנו נכנסים לבית הספר בסטייל, כמו תמיד, המורים כועסים ואוצר ממהרת לנסוע כשהיא משאירה מאחוריה אצבע שלישית מנופחת על המדרכה ופתק קטן ומתוק: 'לכו תזדיינו'.
"אוי סבתא." אני ולביא צוחקים ונכנסים לתוך המבנה.


תגובות (3)

אני לא מספיקה להעלות עוד פרק, בשש וחצי משהו כזה יעלה פרק שני הולך? אולי אפילו לפני זה…

22/12/2013 06:25

אל תדאגי, גם לי יש מלא סיפורים ביחד (חמישים נכון לעכשיו). וזה סיפור נחמד, הפעם אני לא ארשום דמות. המוח שלי ריק.

22/12/2013 06:28

אוקי. נעלבתי אבל אניא משיך.

22/12/2013 08:30
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך