ילדה עם שמלה כחולה

ילדה עם שמלה כחולה,
מחייכת לכולם, אף פעם לא בוכה.
לבה האדום דופק כמו תמיד,
אותה כולם אוהבים, אין לך מה להפסיד.
ילדה עם שמלה כחולה,
השרוולים מסתירים את מה שמחשבותיה
לא אמרו, לא צעקו.
לבה אינו עוד אדום, כי הוא שחור ומאובן.
את דמעותיה לכרית כל לילה היא סופגת,
כי ידיה כבר הצטלקו, והדם נספג לשמלתה,
ואף אחד לא ראה את הכאב בתוך ליבה.
ילדה עם שמלה כחולה,
פתאום היא רחוקה.
חיוך אינו עולה מפיה, ואף אחד כבר לא איתה.
עכשיו, תמיד תמצא אותה לבדה.
ליבה שבור, דימם מספיק.
גופה הרוס, כבר לא מחזיק.
והכרית כבר אדומה
מרוב דמעות היא דיממה.
ילדה עם שמלה כחולה,
נמצאת עכשיו בתוך האדמה.
ליבה האפיר.
צחוקה נדם.
אך הפעם? לעולם.
ילדה עם שמלה כחולה,
איני מבינה, איך אף אחד לא גילה,
ולא ניסה לעזור למצוקתה,
של אותה ילדה, עם שמלה כחולה.