אהבה זה הכול!-פרק 3 :)
הסתובבתי במהירות וברחתי לצד השני,הסתתרתי.
לא ידעתי מה לעשות.כבר היה חשוך ואף אחד לא עבר באזור.
התלבטתי.לא רציתי להתקשר למוקי אבל…אבל פחדתי,והתקשרתי.
איך שחייגתי הוא ישר התחיל
"שיר,למה את כועסת?שיר?שיר?בלבלבלבללבלבלבל"ועוד בלבולי שכל.
"ימפגרר אני פה ברחוב הזהה תבוא מהר אני מפחדתת!"צעקתי עליו.
הוא ניתק את השיחה.פאק,מה אני עושה?!בטח הוא לא יבוא כי עצבנתי אותו,איזו מפגרת.
עברה שעה וכבר התחלתי לרעוד מקור ברמה מטורפת ורמת הלחץ עלתה.אני חושבת שאם היו מודדים לי לחץ דם עכשיו זה היה מתפוצץ.
מישהו התקרב..לא יכולתי לזוז מרוב קור.זה היה מוקי.
"מה את מפגרת?"אמר לי בשנייה שהוא ראה אותי.
הוא ראה שאני קופאת מקור והוא זרק עליי את הזקט.
"למה לא אמרת לי לפני?למה?"ועוד מאה ואחת שאלות.
"די,זה לא מה שחשוב עכשיו"עניתי כשכולי מנסה להתחמם.
"נכון,אני מצטער אם פגעתי בך למרות שאני אפילו לא יודע איך כולה לא סיפרתי לך שאני והיא חברים זה לא ביג דיל,העיקר שאת בסדר"אמר.
"ומצטער שהתעכבתי עברתי ליד הבית שלך להביא לך גקט,תיארתי שיהיה לך קר"הוסיף.
הוא חיבק אותי ואני התעטפתי בחיבוקיו במטרה להתחמם.
הפלאפון של מוקי צלצל.
"היי חיימשלי מה קורה?אני פה עם שיר"ענה.
תיארתי כבר זאת עמית.ניתקתי את עצמי מהחיבוק של מוקי.
"אני רוצה ללכת..הביתה"אמרתי לו.
הוא עוד לא סיים לדבר עם החברה הזאת שלו שמקרה זאת החברה הכי טובה שלי.
לא יכולתי להישאר לשמוע את השיחה שלהם והלכתי לצד.
"חכי שיר!"מוקי קרא לי וליווה אותי הביתה.
"טוב ביי"אמרתי לו.
"נדבר מחר?"שאל.
"נראה"עניתי ונכנסתי הביתה.
תגובות (1)
תמשיכי