במנוסה

במנוסה מהעולם,
במנוסה מהחיים.
בלי אהבה,
נגד כולם,
במנוסה מול החיים.

על ראש גבעה פורחת,
אני צמח קטן ונבול,
אני שערה בודדה על קרחת,
של איש בודד ואבוד.

אני טפיל אצל כלב אציל,
ושחור מול לבן,
אני מפסידה במשחק החיים,
למרות שהשחקן שלי עדיין לא נדם.

פרווה משתקת,
רוח חותכת,
ואני נעלם עם הזמן.

סערה אחרי השקט,
שתיקה אחרי צרחה,
אבל עוטף בפחד את העולם,
השורר בקדחת שיחכה.

הסיום הגיע,
כי עכשיו זה מתחיל,
סיום העולם,
התחלת הכאוס.

במנוסה מהעולם,
במנוסה מהחיים.
בלי אהבה,
נגד כולם,
במנוסה נגד עצמי.