זכרונות ילדות – פרק חמש

כשפולי עמדה על סיפון ספינתם, הפיראטים בהתחלה לא ידעו מה לעשות בה.
כמובן שהם קשרו אותה לתורן הראשי, אבל אף אחד מהם לא ידע מה צריך לעשות: לזרוק אותה למים, להרוג אותה, או פשוט לשחרר אותה. אחרי כמה התלבטויות סמי החליט לקחת מעט יוזמה.
"מאיפה את באת?" הוא שאל אותה.
פולי לא ענתה לו. היא אומנם לא התייחסה לחיים כאל משחק כמו פיטר, אך היא היתה אמיצה וחכמה בכל מקרה. היא ידעה שכל מילה שתאמר לאנשים האלה תגרור צרות.
סטרקי התכופף והביט בעיניה. הוא היה המתאים ביותר להוצאת דברים מילדים. "פיטר פן הביא אותך לפה?"
היא הנהנה בעל כורחה. בבית שלה לימדו אותה לא לשקר, וכמעט תמיד היא היתה ישרה כמו סרגל, כדרכם של הילדים.
בעיניו של סמי ניצת ניצוץ אכזרי. "יש לנו מזל היום. תכינו תותחים!"
כמה מהפיראטים הלכו, וכמה לא חכמים במיוחד נשארו ובהו בפולי.
"אז מה אנחנו נעשה בה, קפטן?" שאל ביל ג'וקס וגירד בראשו עם ידו המקועקעת כולה.
סמי חייך. "בינתיים אל תיגעו בה, פיטר פן ינסה להציל אותה בקרוב."
פולי ניסתה להבליע חיוך. כבר עכשיו היא ראתה את פיטר ואת גוון מביטים בה מעל לאחד המפרשים. גוון סימנה לה להיות בשקט, ופולי הבינה. זה לא יהיה ממש טוב אם היא תתחיל לצרוח אליהם שיצילו אותה.
"למה את מחייכת?" שאל סמי. הוא ניסה להפוך את קולו לאכזרי, אבל היה אפשר רק לצחוק כשהיו שומעים את המבטא האירי שלו.
פולי הגדילה מעט את חיוכה בכוונה, בלי לחשוב על מה שהיא אומרת. "פיטר פן הוא הרבה יותר חזק ממך. ילד קטן הרבה יותר חזק מפיראט זקן, שמן ומגושם."
עיניו של סמי רשפו. הוא שרט את זרועה של פולי בעזרת חרבו, וגוון היתה זאת שהתאפקה לא לצרוח. מבחינת פולי הדם היה רק נוזל שאמר שעשית משהו לא טוב.
"אנחנו רואים משהו!" צעק אחד הפיראטים שכיוון את התותח. סמי החליט שפולי סבלה מספיק לעכשיו והלך לראות למה הפיראט התכוון.
פולי ראתה את גוון מרחפת לעברה עם סכין שפיטר בוודאי נתן לה. היא התחילה לחתוך את החבלים שקשרו את פולי לתורן.
"את בסדר? מה קרה?" גוון שאלה אלפי שאלות בזמן שניסתה לשחרר את פולי. פולי לא ענתה על אף אחת מהן.
בינתיים פולי היתה עסוקה בלהביט על פיטר שהסיח את דעתם של הפיראטים. אף אחד מהכדורים שהם ירו לעברו לא פגע בו.
כנראה שלאחד הפיראטים היה קצת שכל בקודקודו, מכיוון שמתישהו הוא קלט שמשהו לא בסדר וראה את גוון.
בלי שהיא שמה לב הפיראט תפס את גוון וזרק אותה לדופן הסירה. את פולי הוא הרים באוויר והטיח חזק ברצפה.
גוון היתה כל כך מפוחדת ששכחה שרק הפיראט הזה יודע שהיא שם. בלי לחשוב היא צעקה: "פיטר!"
פיטר בחן את המצב והתחמק מעוד כדור. הוא הנהן לעבר גוון ואז עף ונעלם.
"פיטר!" גוון התכווצה בפחד בזמן שכל הפיראטים הקיפו אותה ואת פולי במעגל. פולי נראתה מפוחדת אבל לא יותר מגוון.
"ומה נעשה איתן, קפטן?" שאל שוב ביל ג'וקס.
הפעם, סמי לא הספיק לענות. הילדים האבודים נחתו על הסיפון וצעקו ביחד קריאת קרב רעשנית.
פולי צווחה באושר והספיקה להתגלגל לפני שנודלר – עם מייקי על כתפיו – כמעט נפל עליה. גוון רצה וחטפה את הסכין שפיטר הביא לה.
גם פולי מצאה לעצמה נשק – קלע וכמה אבנים. היא השליחה אבנים על כל פיראט שהסתער עליה ואף פעם לא החמיצה מטרה.
פיטר שרק, וכל הילדים האבודים עפו בחזרה למה שהם קראו לו בית. גוון סימנה לפולי וגם הן התחילו לעוף.
"תודה." אמרה פולי במבוכה. אחותה הגדולה היתה כל כך דומה לאימא שלה שהיא פחדה מהתגובה שלה באותה מידה.
"איך זה קרה?" גוון ידעה שפולי חכמה מספיק כדי לא ליפול לבדה בשבי הפיראטים. מישהו הסגיר אותה לפיראטים.
פולי נזכרה בטינקרבל. היא היתה יכולה להלשין על הפיה הקטנה בכך שהיא גרמה לה לנחות על הסיפון ולהיתפס. זה הרי מה שקרה, אבל פולי ריחמה עליה. טינקרבל בטח לא עשתה את זה כדי שפולי תמות.
"אני פשוט רציתי לראות את הפיראטים יותר מקרוב." היא אמרה.
אחותה הרימה גבה אבל לא אמרה כלום. אם זה מה שקרה ביום אחד היא היתה יכולה רק לנחש מה עוד ייקרה.