מרד פרק 7.

לפני שאנחנו משוחררים לרצוח אחד את השני, מביאים לנו מבחר מצומצם של כלי נשק, כלי נשק יכול לשנות את מצבך מקצה לקצה בזירה וכשאני רואה קשת וסכין אני מתלבטת במה לבחור.
את התלבטותי פותר סירג בקלות כשהוא חוטף את הסכין ומשאיר לי את הקשת ואשפת החצים.
כלי הנשק נלקחים משם ואנחנו נכבלים שוב, אנחנו נקבל אותם באחת המלכודות שיגיעו לקראת הסוף, פעם שלחו אותם בפיות של נחשים ומי שנגע בכלי הלא נכון התחשמל ומת במקום.
אני רואה דרך הסורגים אנשים משתחררים אחד אחרי השני, פרננדו שומר על אנני מאחוריו וכשמשחררים אותי אני מסתכלת רק עליהם.
מישהו תוקף אותי מאחור, הוא מפיל אותי לרצפה בחבטה ושולף סכין לא חוקית מהפה שלו, הבל פיו מסריח מדם ומוות והוא דומה לנחש, נדרשים כל כוחותיי כדי לא להקיא.
הקהל צורח ומשתולל, הוא מנסה לדקור אותי אבל אני משתמשת בכמה טריקים שהבאתי מהבית בעצמי, אני שולפת את השיער מהתסרוקת שלי וקושרת אותו סביב מפרק ידו, הוא מבולבל לשנייה ואני מנצלת את ההזדמנות כדי להתגלגל הצידה, רצה סביבו כמה פעמים והסכין שלו דוקרת אותו בליבו.
אני חוטפת את הסכין, שמחה על כלי הנשק, וממהרת לאנני ופרננדו, אני הורגת מישהו בדרך בזריקת סכין ומועדת על שתי גופות שנראות כאילו נחנקו, מישהו שוכב במרחק לא רב משם עם מפרקת שבורה.
אני מגיעה לפרננדו ואנחנו מגוננים על אנני, מסביבנו נופלים אנשים אחד אחרי השני וגשם של כלי נשק מומטר מהשמיים, בעודי תופסת כמה שיותר פרננדו מגונן על אנני.
מישהו תוקף אותי מאחורה, אני נופלת על הרצפה והוא נשכב מעלי ומצמיד אותי לרצפה בכוח, כלי הנשק שאספתי מתפזרים סביבי, הוא מסריח מאוד, מזיעה, דם ועוד כמה דברים מגעילים לא פחות, הוא מנשק אותי בכוח ומוציא באיטיות סכין מהכיס, הוא מתחיל לחתוך את פני לאט לאט, חתך אחר חתך.
אנני בוכה חרישית כשסירג מתקרב אליהם, הוא מעיף את פרננדו אל הקיר ולא קשה לראות שהוא מעולף.
סירג מניף את אנני ומפיל אותה על הרצפה, הוא מוציא את הסכין שרצה בזמן שהיינו כבולים ומתיישב עליה כשהוא נוקט באותה הדרך של מי שמעלי: חותך אותה לאט לאט.
אני לא יכולה לזוז, דם חמים ממלא את פני, פרננדו מעולף, אנני תמות ואני איתה, הקרבות דועכים וכולם נופלים מתים.
לפתע אנני מרימה את רגלה הקטנה ובועטת לסירג בביצים.