סיפורי אהבה על נערות :) הארי ואמילי, פרק 2

פרק 2-

כל הלילה הייתי שקועה במחשבות. איך התאהבתי בדבר כזה? מה נראה לו בכלל?
ותוך כדי מחשבות נרדמתי. השעון המעורר צלצל וכיביתי אותו, המשכתי לישון. לא היה לי חשק לבוא היום לבית ספר בכלל.
"קומי כבר שמנה" ג'סטיק צעק וזרק עליי כרית, זרקתי עליו בחזרה "עזוב אותי שמן אין לי מצב רוח". אמרתי וחזרתי לישון. "מה קרה?" הוא שאל והתיישב ליידי. אמרתי לו "סתם.." וקמתי מהמיטה. הלכתי לשירותים והסתכלתי על עצמי במראה. נאחנתי ושטפתי פנים, צחצתי שיניים והתארגנתי, שמתי בושם וירדתי למטה לאכול.
"היום אני מאחרת בטירוף, הפנקייקים על השולחן, ביי חמודים" אמא נתנה לנו נשיקה בלחי ויצאה.
אכלתי ויצאתי לבחוץ, ובשנייה שיצאתי ג'סטין תפס לי את היד-
"את יודעת שאת יכולה לסמוך עלי תמיד נכון?" הוא אמר וחייך.
"ברור שמן, אני אוהבת אותך" אמרתי לו, נתתי לו נשיקה בלחי ויצאתי לג'סיקה. צלצלתי בדלת, לא ענו, צלצלתי שוב ודפקתי ולא ענו. לג'סיקה אין הורים, הם נפטרו בשריפה, אז היא גרה עם אח שלה, אורן, הוא בן 23. אני יודעת שהיא שמה תמיד את המפתח מתחת לשטיח מחוץ לבית שלהם אז פתחתי את הדלת ונכנסתי, עליתי למעלה וראיתי אותה ישנה. לא רציתי להעיר אותה, אז הלכתי לבית ספר לבד. כשהגעתי לבית ספר ראיתי את ברנדון, שראיתי אותו רצתי, והוא רץ אחריי, שכבר לא ראיתי אותו הפסקתי לרוץ, אחרי דקה הרגשתי ידיים מחבקות אותי מאחור.
"היי יפה שלי" הוא אמר וניסה לנשק אותי אבל התרחקתי. "מה יש לך?" הוא שאל והתקרב.
התרחקתי עוד יותר ונתתי לו סטירה "בן זונה!!! מה נראלך בכלל? איך אתה מעז להתקרב אליי אחרי מה שעשית לג'סיקה?! אני שונאת אותך!!!" ורצתי לכיתה. כל הבית ספר שמע אותי אומרת את זה, וכולם דיברו על זה, ובינהם היה הארי. התיישבתי במקום הכי אחורה בצד, לא היה לי חשק לשבת לייד הארי. הייתי בהפסקה בפייסבוק, וראיתי את כל הבנות בכיתה סביב הכיסא של הארי ומפלרטטות איתו, זה עיצבן אותי. אני היחידה שלא כל כך התלהבתי ממנו…
נמאס לי מכולם. היום נגמר, משעמם. בדרך הביתה מישהו צעק מרחוק "היי את!" שמעתי קול. לא חשבתי שזה עליי אז המשכתי ללכת, וראיתי את הארי רץ אליי, אז הלכתי מהר יותר. כמובן שהוא הגיע אליי בסוף.. "כל הבית ספר יודע על הריב שלכם" הארי אמר מתנשף. לא עניתי, ולא הסתכלתי עליו, המשכתי ללכת, הוא עלה לי על העצבים עכשיו.
"עוד לא אמרת לי איך קוראים לך את יודעת?" הוא שאל מנסה להמשיך שיחה.
"שרון" עניתי לו, שיקרתי, לא היה לי כוח אליו ולאף אחד.
הגעתי הביתה, בלי להגיד לו שלום אפילו.
"ביי שרון" הוא אמר ונופף לי לשלום. לא התייחסתי, עליתי למעלה ושכבתי על המיטה.
'כמה עוד שירים אני אשיר לך באהבה כדי להודות על מה שיש בך' הפלאפון שלי העיר אותי. אני לא מאמינה שנרדמתי. על הצג היה ברנדון, עניתי לו-
'מה אתה רוצה?'
'אני מתנצל, הייתי שיכור מת, את יודעת שאני לא שולט בזה'
'לא ממני אתה צריך להתנצל, אתה צריך להתנצל מג'סיקה' אמרתי לו וניתקתי.

נקודת המבט של ברנדון-
'לא ממני אתה צריך להתנצל, אתה צריך להתנצל מג'סיקה' היא אמרה וניתקה.
תכלס ? היא צודקת התקשרתי לג'סיקה 7 פעמים והיא לא ענתה, כוסאמק מה כואב לה לענות? אז החלטתי ללכת אלייה הביתה.
צלצלתי בפעמון פעם אחת, לא ענו, בפעם השניה היא פתחה את הדלת, והסתכלה עליי במבט מפחד וסגרה את הדלת. צלצלתי שוב בפעמון וג'סיקה צעקה "עזוב אותי כבר!!!"
הבנתי שאין סיכוי.

שבת שלום לכן יפות שלי 3>
תגובות ואני ממשיכה!