פרק 5- הפנימייה

"למה אתה מבקש סליחה זה האופי שלך זה לא מפתיע אותי.."
״לא יודע לא רציתי שתראי את זה" התחלתי להתעצבן! מה הוא עושה את עצמו נחמד?!
"מה יש לך?! אתה שונא אותי!"
"רומי אני לא שונא אותך.."
"בטח שכן אתה קורא לי מפונקת ואני קוראת לך טיפש!! אנחנו רבים! מה יש לך?!"
"נו רומי היא הייתה הסחת דעת .."
״מה היא קשורה? מה הקשר הסחת דעת עכשיו?!״
"עזבי .."
"נו באת לעצבן אותי?!"
"ממך.."
"מה את צריך הסחת דעת ממני?" מה הוא רוצה עכשיו?
"אני לא מפסיק לחשוב עלייך ולא רציתי להתאהב בך כי זה ייצור סיבוך אבל נראה לי שזה מאוחר מידי.. הסחת דעת לא תעזור.."
"לא לא לא לא אתה שוכב עם כל דבר שזז אתה לא מתאהב אתה עומרי !"
לא יודע רומי לא יודע מה יש לי!זה פעם ראשונה שאני מרגיש ככה אם הייתי יכול לבחור לא להתאהב בך הייתי בוחר בזה אבל זה לא הולך לי.."
"אבל.."
"בסדר רומי זה יצור סיבוך את לא רוצה את זה הבנתי"הסתובב
"לא רגע עומרי.."
"מה?"
"אני כן מרגישה משהו.."
ראו שמחה על הפנים שלו אבל זה קשה לשנינו,זה ברור.
"באמת?"
"כן,אבל שחר ישתגע הוא לא יקבל את זה"
"נכון"
"מה נעשה?"
"את רוצה להיות.."
-נקודת מבט עומרי-
"את רוצה להיות.." וואו קשה לי להגיד את, זה לא אמרתי את זה לאף אחת לפני, אבל לא יודע,לרומי יש לי הרגשה שונה.
"….ביחד"
היא חייכה .
"כן.."אמרה באושר
התנשקנו,פתאום הרגשה אחרת,לא מוכרת,אהבתי את זה.