סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 63+64

פרק 63 :)

" עזוב אותה " לפני שהספקתי להרים תראש חבר שלו אמר , קול מוכר.. מאוד.
הרמתי את הראש ונירתעתי ,
רון ???
באתי לקום מהספסל והוא תפס אותי ביד.
– " תשחרר " אמרתי.
ניסיתי להראות שאני לא מפחדת למרות שבלב רעדתי מפחד.
מה הוא עושה פה בכלל ??
הוא שיחרר את האחיזה והתקדמתי.
" חכי שנייה נו " הוא אמר ובא מלפניי ועצר אותי.
– " זוז " אמרתי והזזתי אותו.
" תתקדם רגע " הוא אמר לחבר שלו.
חבר שלו התקדם והתרחק מאיתנו.. באתי להתקדם גם.
" נו מה את ילדה קטנה ? מה הברוגז הזה ? " הוא שאל.
נעצרתי במקום , התעצבנתי.. הוא דפוק או שהוא משחק אותה ??
החלטתי לא לענות לו והמשכתי להתקדם.
" אז את עדיין שונאת אותי על פעם ? " הוא שאל.
החלטתי שהפעם אני הולכת לענות לו ולא להתעלם ממנו ובטח ובטח שלא לבכות שוב לידו ,
זה מין משהו פסיכולוגי בראש שתמיד שאני רואה אותו יש לי חשק לבכות..
הפעם אני לא אבכה , מבטיחה!
– " אפשר שלא ? " שאלתי.
" אבל אני כבר ביקשתי סליחה "
– " ביקשת ו… זה עזר במשהו ? " שאלתי.
" נו אל תהיי כזאת קשה " הוא אמר.
– " אני לא מבינה דבר אחד "
" מה ? " הוא שאל.
– " איך יצאתי עם אחד כמוך " אמרתי.
" נישבע לך שאת מגזימה , הייתי שיכור את חייבת להבין אותי " הוא אמר.
– " חייבת ? " גיחחתי.
– " אני לא חייבת לך שום דבר " הוספתי ובאתי ללכת.
אין לנו על מה לדבר יותר.
" אני עדיין אוהב אותך " הוא אמר פתאום.
מה ?
– " אתה עם נוי לא ? " שאלתי.
" בשביל לשכוח אותך " הוא אמר.
– " אני לא מאמינה כמה פתטי אתה יכול להיות " אמרתי.
" את רואה מה את גורמת לי לעשות " הוא אמר והתקרב אלי.
– " זה שאתה דפוק כולם יודעים , אל תפיל את זה עליי " אמרתי.
" אין לך מה להגיד בנושא ? " הוא שאל.
– " אם אתה יודע שאני שונאת אותך אז לא , אין לי מה להגיד בנושא " אמרתי והתקדמתי.
הוא בא מלפני ועצר אותי , שוב.
– " טוב תפסיק לעצור אותיייי כל שנייה " צעקתי.
" תרגעי " הוא אמר.
הוא הסתכל לי בעיניים ובלי לבזבז יותר מידי זמן תפס אותי מהר ונישק אותי בכוח.
– " תעזוב אותי מטומטם " צעקתי ודחפתי אותו מהחזה.
הוא התקרב אליי שוב, הדמעות התחילו לצאת לאט לאט..
נירתעתי , הלכתי מהבהלה כמה צעדים אחורה.
הוא התקרב בצעדים קטנים , כל צעד שלו הדמעות יותר מתחזקות..
" מה קורה פה ?? " שאלו. הסתכלתי מי זה.. זה היה לירז.
הדמעות יותר התחזקו..
רון שיפשף את המצח שלו והסתכל עליי במבט של חרטה.
" לא שלטתי בעצמי , אני מצטער " הוא אמר והסתובב ללכת.
המשפט הזה , המשפט הזההה זה מה ששבר אותי מחדש.
המשפט הזה הוא זה שהזכיר לי את הכל , את אותו לילה ,
הוא שוב לא השתלט על עצמו.. שוב !!
" מי זה ? " לירז שאל.
לא יכולתי לדבר , הדמעות חנקו אותי.
" שנה עד שמצאתי את בן!!!! " לין אמרה.
" מה זה מה קרה ? " היא הוסיפה שהיא ראתה אותי.
– " הוא נישק אותי " מילמלתי בגועל.
לא התייחסתי אליהם , הייתי בעולם שלי.. הייתי שקועה בכאב שלי.
– " הוא לא שלט על עצמו שוב " מילמלתי ונתתי מכה לספסל.
אני שונאת אותו , אני שונאת את עצמי!!!!
" מה קרה ? " היא ניבהלה טיפה וחיבקה אותי.
" בגללו את בוכה ? " לירז שאל אותי , התחיל להבין.
לא עניתי , לא שמעתי בכלל מה שהם אומרים , הראש שלי הסתובב.
" היי " לין אמרה וניערה אותי בקטנה.
הסתכלתי עלייה.
" מה קרה פה ? " היא שאלה.
לא עניתי , היא לא תבין , הם לא יבינו אף אחד לא יבין חוץ מאביאל..
אבל הוא כבר לא איתי , הוא לא פה שאני צריכה אותו..

פרק 64 :)

– נקודת המבט של אביאל –
" אני צריך לדבר איתו " לירז אמר לשיר.
עדיין ישבתי ליד הזאתי החדשה , כמה כוסית ככה חופרת.
בעשרים דקות סיפרה לי את כל הקורות חיים שלה.
היא קמה והלכה.
" חברה שלך בוכה " הוא אמר והתיישב לידי.
– " חברה שלי ? " קיווצתי גבות.
– " לורן ? " נפל לי האסימון אחרי כמה שניות.
" כן , ניראלי שמישהו נישק אותה בכוח וה " הוא בא להמשיך וקטעתי אותו.
– " מישהו נישק אותה ??????? " שאלתי. העצבים בשנייה עלו.
" כן , בקיצור ניר.. " הוא בא להגיד משהו וקטעתי אותו שוב.
– " מי זה היה ?? " שאלתי בעצבים. מי האמיץ המזדיין הזה שנישק אותה ועוד בכוח ??
" אמא שלך זונה תן לי לסייייים , בקיצור היא בוכה ו.. " קטעתי אותו שוב.
– " בוכה ??? " שאלתי וקמתי מהספסל בעצבים.
– " איפה היא ? " שאלתי.
" בכניסה האחורית של הפארק " הוא אמר.
קלטתי אותה מרחוק , חייםשלי , אם אני רק מגלה מי הבן זונה שגרם לה לבכות ככה.
היא ישבה על הספסל ואני התיישבתי מולה על הברכיים.
– " מי זה היה ? " שאלתי בעדינות.
" הוא שוב לא השתלט על עצמו " היא מילמלה ובכתה יותר.
– " רון ? " שאלתי. שאני אהיה בטוח.
היא שתקה והסתכלה עליי.. כוסאמא שלו.
– " הוא עדיין פה ? " שאלתי.
" אני לא יודעת " היא מילמלה.
באמא שלי שהוא מסיים את היום בבית חולים.
– " אל תשאירי אותה לבד " אמרתי ללין והלכתי לחפש את הבן זונה.

– נקודת המבט של לורן –
" לין לכי רגע " אביאל אמר כשהוא חזר , הוא היה ניראה עצבני.
" אב.. " היא באה להגיד משהו אבל הוא קטע אותה.
" שמעת אותי ? " הוא צעק.
" דברי איתי " היא אמרה לי והתקדמה לכיוון של כולם.
הוא הסתכל לי בעיניים , אני יודעת שאנחנו כבר לא ביחד אבל למה זה מרגיש לי כאילו בגדתי בו ?
למרות שזה היה ללא רצוני , כמו באותו יום שהוא השתכר..
שוב הפאלשבקים עולים והדמעות יורדות.
" דיי חייםשלי " אביאל אמר וחיבק אותי.
החיבוק הזה שלו.. כמה הייתי צריכה אותו!
" הבן שרמוטה לא שווה תדמעות שלך יפה שלי " הוא אמר וניגב לי תדמעות.
הוא קם מהספסל והושיט לי יד ,
" יאללה בואי , הוא לא שווה שתשקעי בדיכאון בגללו " הוא אמר ומשך אותי.
– " עזוב אני חוזרת הביתה " אמרתי. אין לי כוח.
" בשביל לבכות ?? " הוא שאל עצבני.
– " לא.. לישון " לישון לבכות הכל ביחד..
" שום לישון , בואי שיעבור לך המצב רוח טיפה " הוא אמר ומשך אותי.
ישבנו בספסל , אביאל ישב לידי וכל שנייה ניסה להצחיק אותי כדי שיעבור לי המצב רוח.
בשנייה ניזכרתי למה אני כ"כ אוהבת אותו..
הבת זונה שישבה לידו מקודם כל שנייה הסתכלה עליו ,
היה לי פאלפון , אמא.. הלכתי לצד לענות.
שחזרתי ראיתי את זאת שהוא דיבר איתה יושבת לידו ,
כ"כ מהר הוא החליף אותי ??
ובשנייה אחרי ניזכרתי למה אני גם כ"כ שונאת אותו..
" יש מצב שאתה מלווה אותי ? הכרתי רק אותך בנתיים ואני מפחדת לחזור לבד " היא אמרה לו כשהתיישבתי. שהכלבה תנחת הוא רק שלי!
" את גם רוצה לחזור עכשיו ? " הוא שאל אותי.
אני לא אעשה לו חיים קלים והוא ילווה שתיים במכה אחת.
– " לא אני נישארת עוד קצת " אמרתי.
אני רוצה לראות אם הוא ישאר איתי או ילווה אותה.
" את לא רוצה להישאר עוד קצת ? " הוא שאל תהיא.
אני לא מאמינה שהוא עוד שואל אותה ,
אם זה היה הפוך מה אכפת לי משאר הבנים אם הוא לידי.
קמתי מהספסל ועברתי לספסל של בן ולין.
קיבלתי הודעה , אביאל.
" מה את עושה פוזות ? " הוא שלח.
לא עניתי לו. טמבל , דפוק שילך ילווה את המכוערת הזאת.
" אל תעני " הוא שלח אחרי כמה דקות.
הסתכלתי לכיוון שלו וראיתי אותם קמים מהספסל ומתחילים ללכת.
שילך , אני לא צריכה אותו !!
בשנייה כל הדמעות שהוא הצליח להעלים ירדו לאט לאט..
על מי אני עובדת ? אני צריכה אותו , אני צריכה את החיבוק שלו..

שבת שלום יפות שלי♥