חייים בתוך תמונה

חיים בתוך תמונה

אני יושב, כאילו לבדי, מוקף באנשים, כאילו חברים. מסתכל סביבי ורואה מסעדה קטנה, בתפוסה מלאה. ומלצריות מנופחות חזה מתרוצצות בין השולחנות.
איך הגעתי למצב הזה, למקום הזה שאני נמצא בו, יושב עם כאילו חברים, וכאילו צוחק, כאילו נהנה, כאילו אוהב, אותה הבלונדינית לידי, שנשענת על זרועי מלטפת, מנשקת, נהנית?
בפינה מרוחקת בירכתי המסעדה תמונה קופצת לעניי, שאיננה מאפשרת לי להתנתק ממנה, ומייד מעלה בי חיוך.
אמא ,אבא ושלושה ילדים קטנים סועדים את ארוחת הערב. הילדים, שעל פניהם מרוחה תערובת של קטשופ מיונז וחיוך, טורפים מכל הבא ליד.
ההורים שתשומת ליבם אינה נתונה בצלחתם, מביטים בילדיהם המאושרים, במבטים שאומרים 'תודה על שיש ביכולתי להעניק לילדיי כזה אושר'.
באותו רגע ממש כאילו חשבו שני ההורים את אותה המחשבה בדיוק, פנו להביט זה בזה ורכנו לנשיקה. וכאילו יכולתי לשמוע את האב "גם אני אוהב אותך".
כאילו כדי להוציא אותי מרגע הבהייה שלי, מלצרית צעירה הפילה ארצה מגש מלא בכל טוב.
"אני הולך לשירותים" מצאתי את עצמי אומר לבלונדינית ונעמדתי בפתאומיות.אני אפילו לא יודע אם זה בלונד אמיתי.
נכנסתי לשירותים ,נעמדתי מעל לכיור השיש הלבן, והבטתי במראה.
שם פגשתי אותו, אותו אחד שאני פוגש שנים. עם הזיפים, הקוצים בשער, השרשרת שמשתנה מידי פעם והחולצה האלגנטית.
דלת השירותים נפתחה בחריקה. והאב המאושר נכנס ונעמד מול המשתנה.
"אתם נראים כמו תמונה" זרקתי לחלל הריק
" סליחה"? שאל האב מופתע מעט מהפנייה הלא שגרתית וניסה להפנות את ראשו אליי.
"המשפחה שלך" הסברתי "אתם נראים כמו תמונה מושלמת, בלי צרות על הראש, כל הערב רק צוחקים ונהנים .והילדים, מאושרים עד הגג. באמת שאני מקנא בך"
"אין לך מושג על מה אתה מדבר" אמר האב.
שמעתי רוכסן נסגר והאב הסתובב לכיווני, מבטנו הצטלבו בראי. וגם אני פניתי לעברו.
"היום זו הפעם הראשונה שאני זוכה לפגוש את הילדים מזה שבועיים. וזה עוד פרק זמן סביר, בדרך כלל אני לא רואה אותם לתקופות של 3-4 שבועות". אמר האב ושמתי לב שקולו נחלש תוך כדי דיבור. "אני כל הזמן בחיפוש אחר עבודה שתוכל לממן 3 ילדים ואשה". " אני כל הזמן בדרכים עובד בערים שונות, ושולח כסף הביתה". נאנח והמשיך "אבל זו לא הבעיה הכי גדולה, אשתי גילתה שאני בוגד בה ורק אחרי שנשבעתי בקבר של אמא שלי שזה לא יקרה בשנית, היא הייתה מוכנה לקבל אותי חזרה". " יש לי משכנתא ל 30 שנה, אני בן 35 ועדיין אין לי קריירה. אז תסביר לי במה בדיוק יש לך לקנא"?! לא הייתי בטוח כיצד עלי להגיב לישירות הזו. הבטתי בו חסר מילים.
בין רגע כל דמותו של האב השתנת לנגד עניי. לפתע עמד מולי אדם עייף, שנראה זקן לגילו, עיניו אדומות מחוסר שינה והבעת פניו חסרת חשק.
"אם כבר, אני מקנא בך" אמר וניגש לשטוף את ידיו.
"מהרגע שהחנית את הג'יפ שלך, עזרת לבלונדינית לצאת, נכנסתם למקום עם החברים שלך כאילו כל העולם שייך לכם ולא חסר לכם דבר, הבלונדינית מאוהבת עד מעל לראש. כל הערב מזמינים משקאות ואת המנות הכי יקרות כאילו כסף הוא לא בעיה".
'לו רק הוא היה יודע את האמת' חשבתי לעצמי
"כנראה שגם אני חי בתוך תמונה" אמרתי, ויצאתי מהשירותים.