סיפורי ערסים :) אור ואדיר פרק 14

"אומייגאד" צרחתי
"תקשיבי…."
"אל תתקרב אליי"
"תתרחק" הוספתי
"אני רק רוצה לדבר"
"די!!!!!!!!!!"
"למה את בוכה?!"
"אל תתקרב דיי!"

אני לא מאמינה איך יש לו אומץ?
אחרי מה שהוא עשה לי !
(דנה הלכה לפני זה מהבית שלי היא סמסה לי -פרט לא חשוב חח-)

אם לא הבנתם זה…..
כן זה עמית האקס שלי
אני לא יכולה יותר למה הכל קורה לי למה?
למה שום דבר לא יכול להיות בסדר בחיים האלה?
למה אני חייבת לעבור את זה?
מה זה עוזר לי?
כוסעמקק!!!!

נ.מ ~חד פעמיתת~ של עמית
הלכתי סתם עוד יום מיותר
בלעדייה בלי האהבה של חיי
-אור- ראיתי מישהי בוכה על ספסל
בפארק באלוהים אני מכיר את הבכי הזה
לא נכון!
כן זאת אור אני לא מאמין מה קרה לה?!?!
מי פגע בה? סעמקק אני כלכך רוצה לחבק אותה
להרגיע אותה למה הכל חייב להיות ככ מסובך
"תקשיבי…."
"אל תתקרב אליי"
"תתרחק" הוספתי
"אני רק רוצה לדבר"
"די!!!!!!!!!!"
"למה את בוכה?!"
"אל תתקרב דיי!" יואווו נוו
רק להרגיע אותה
באתי אליה חיבקתי אותה
היא התנגדה כמה שניות ואז היא נרגעה
בכתה ובכתה אויי פאק כמה קשה לי לשמוע אותה
ככה שבורה! בוכה!
אחרי כמה דקות ארוכות של חיבוק
התנתקנו:"מה קרה?"
"כאילו שאכפת לך!"
"תשמעי אור אמרתי לך כבר אני מצטער
אני עשיתי את הטעות הכי גדולה של החיימשלי,
לאבד אותך ואני יודע שאין סיכוי שנחזור להיות יחד
אוקיי אבל לפחות שנהיה בקשר שלום שלום
ידידים מזל טוב ביומולדת משהו בבקשה?"
מילה יצאתי כוסית אבל מה אני יעשה?!
אני צריך אותה לידי
"אז ככה…."
"רגע כבר קר ומחשיך את רוצה לבוא אליי?"
"בוא אליי"
"טוב" נכנסו למכונית הלכנו אליה
עלינו לחדר והתיישבנו על המיטה
היא התחילה סיפרה הכל שפכה הדמעות
לא הפסיקו כמו זרם באמבטיה
אני לא מאמין שהוא ככה פגע בה
בנזונה עד שהיא שחכה ממני עד שהיא עברה את זה
התגברה
הוא מחזיר אותה לזה לדמעות לכאב לבדידות?!?
לשנאה? יואווווו כוסאמא שלוו אחותו ודודה שלו בגבס
"תודה עמית" היא אמרה ובין הדמעות בצבץ לו חיוך
"על מה?"
"על זה שאתה מקשיב לי ושאתה איתי כשקשה לי"
"תסתכלי עליי"
"אור תסתכלי עליי"
"הדמעות שלך לא שוות את זה הבכי שלך עוד יותר
אני רואה אותך ככה ונשבר מבפנים ואם כבר אני
אני..אהה סעמק שם זין על האגו הזה אני מצטער אני לא
הייתי בסדר הייתי שתוי וזה גם לא מצדיק שום דבר לא מצדיק
את כל מה שעברת בגללי אוקי!! אני ממש ממש מצטער
ואני אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך ואני גם לא יפסיק את האהבה שלי
את האהבה של החיימשלי"

נ.מ של אור

"….את האהבה של החיימשלי" ככה הוא אמר לי
שפך הכל זאת ההתנצלות שחיכיתי לה כדי להיות שלמה עם זה
להיות שלמה עם זה שסלחתי לו להבין שהוא באמת מצטער
"אהה אני ממש מצטערת עמית אבל אני אוהבת את…."
אל תחשבו שעכשיו אני יפול לזרועותיו! ונתנשק כי לא!
למרות הכל אני עדיין אוהבת את אדירי שלי ורק אותו
אולי הייתי יותר מדי היסטרית? אולי הוא היה במצב רוח רע?
אולי הוא לא התכוון?
"אני יודע" עמית ענה לי
"יודע מה?" שקעתי ככ במחשבות עד ששכחתי מה אמרתי לו
"אני יודע שאת לא אוהבת אותי יותר זה בסדר
חחח אני יודע שאת אוהבת את אדיר"
"אהה זה כן"
"טוב זה בסדר שאני ילך? פשוט"
"כן..כןן אני רוצה להיות קצת לבד"
"בטוחה?"
"כן כן תודה עוד פעם"
"תודה לך"
"הוא הביא לי חיבוק מהיר ויצא
נכנסתיי מתחת לפוך עד שנרדמתי והכרית כבר הייתה
רטובה מהמעות שזלגו ולא רצו להפסיק!

~בוקר~
לא הלכתי לבצפר לא רציתי
לא היה לי חשק
-דפיקה בדלת-

נ.מ של אדיר

קמתי לא היה לי זין עכשיו לבצפר
אבל הייתי חייב אני חייב לדבר איתה
אם יקרה לה משהו בגללי אני לא יודע מה אני יעשה
הלכתי לבצפר דנה לא הרגישה טוב אז היא נשארה בבית
ניראלי [?],
לא לא נכון!!!!
היא לא באה!
הברזתי מה יש לי לחפש במקום הזה

הלכתי אליה הביתה דפקתי בדלת
לא ענו דפקתי עוד פעם
"רגע" היא צעקה בשארית כוחותיה
היא פתחה את הדלת עיניה היו אדומות ונפוחות
ראו שהיא בכתה היא בטח…
פאק! אני לא יכול לראות אותה ככה זה שובר אותי
היא ראתה אותי:"מה אתה רוצה?" ודמעה זלגה על פנייה
ניגבתי לה את הדמעה:"לא בכית מספיק?"
"אין לי כוח אלייך מה אתה רוצה?"
"מי פה חוץ ממך?"
"אף אחד אמא שלי בשליחות לחול לכמה ימים רגע אני לא חייבת
לך כלום סלאמת!" היא באה לסגור את הדלת ועצרתי אותה
"אני יכול להיכנס?" "אני חייב לך כמה הסברים"
"בזריז!"
חיימשליי רק בא לי לחבק אותה להיות איתה ,
למה אני חייב להיות כזה זיןןןן?!?! למה אני לא יכול
להיות נאמן לה לאישה שאני אוהב?!
"אני חייב לספר לך משהו"
"מה? שהייתה לך מישהי? שבגלל זה העפת אותי מה?!"
בגלל זה היא בכתה ככה!
"אהבה שליי אני מצטער ברמות את לא מבינה אף אחת לא הייתה
אצלי מילה שלי פשוט לא היה לי מצב רוח חיימשלי?"
תגידיי משהו מה זה השתיקה המפגרת הזאת
"תקשיבי במועדון? שהלכתי עם שון? הייתה שם אחת
דחפה לי כוס ועוד כוס עד שלא ראיתי בעיניים הייתי שיכור
טוב מה מת?! מת! היא נישקה אותי…"
"מה?!?!" היא אמרה ודמעות עלו בעיניה
"אני העפתי אותה והלכתי משם אני נשבע לך!!"
"אני לא יזמתי כלום!"
"לך מפה" היא אמרה בקול שקט כאילו היא עומדת להתפוצץ!
"אשתי?"
"לך מפה!!! עכשיוו!" היא צעקה
לא ידעתי מה לעשות פעם אחת אני יקשיב לה
פעם אחת אני יעשה מה שהיא מבקשת ממני
אני יכבד את הבקשה שלה
"אני הולך"
הלכתי כוסאמקקקקקקקקקקקקקקקק
צעקתיי ברחוב יואוו למה הכל חייב ללכת לי חרא
למה אני כזה סטוציונר מסריח?!
עכשיו היא תשב בבית תבכה תשתוק תתבודד
והכל בגללי!!!!
התקשרתי ליחידה שיכולה לעזור לי עכשיו
"דן דן?"
"אהה?"
"איך את מרגישה?"
"מעולה אהה חולה חולה "
"זה לא חשוב עכשיו אני יודע ששיחקת אותה בבוקר!"
"אופס [?]"
"זה לא חשוב עכשיו החברה הכי טובה שלך זקוקה לך"
"מה כבר עשית לה?" היא בשנייה התעצבנה
"פשוט תתארגני מהר ולכי אלייה מובן?!"
"5 דקות אני אצלה"

נ.מ של אור

הייתי חייבת לנשום אוויר הייתי חנוקה
עוד דקה אחת בבית הייתי מאבדת את זה
הלכתי והלכתי והלכתי ובכיתי
העיניים נהיו אדומות מהבכי והקשו על ההליכה שלי
ועל הראייה שלי ואז זה בא
משום מקום………

לילה טובב בנות <3
תגובות וממשיכה