זכרונות ילדות – פרק אחד

גוון ישבה על מיטתה וחשבה. היא היתה בטוחה שהצל ההוא חזר.
הצל הזה עוקב אחריה מאז ילדותה, היא היתה רואה אותו כל לילה על קיר חדרה, ויודעת שבעלו מביט בה. היא לא ראתה אותו מאז עברה לחדר משלה לפני שבוע, והייתה בטוחה שהוא נעלם.
אבל כנראה שהוא לא.
השעה היתה כבר חצות, אמה הלכה לבלות ואחותה הקטנה פולי ישנה. היא היתה לבדה.
למה את כה פוחדת? היא שאלה את עצמה, היא כבר בת שלוש-עשרה, היא לא אותה ילדה קטנה שהייתה פעם.
היא הביטה על הקיר שמולה. האור הקלוש שבא מהמסדרון מחוץ לחדרה האיר אותו מעט וחלק קטן מהקיר יצר צל. אתם בטח חושבים שהיא לא היתה אמורה לפחד, אבל הצל זז בתנועות קטנות כל דקה, כנראה שבעלו לא מסוגל להיות קפוא.
היא נשמה נשימה עמוקה וארוכה ואז נשכבה. בהייה בצל כל הלילה תטריף אותה, היא כבר יודעת את זה. אימא שלה תחזור עוד שעה והצל ייעלם, הוא בטח של ציפור גדולה.
הפעם הצל לא זז ממקומו עד שגוון נרדמה.

ג'יל מויירה אנג'לה דארלינג נכנסה לחדר וראתה את גוון ישנה. כמו תמיד היא מלמלה בשנתה את קריאת התרנגול המפורסמת של פיטר פן, ג'יל נזכרה בתקופה שהייתה חוזרת על הקריאה השחצנית בכל משך היום.
היא נאנחה. זה טוב שהימים האלה עברו.
היא ישבה על המיטה של גוון והתחילה בעבודתן של כל האימהות: ארגון המחשבות של ילדיהן והעלמת המחשבות הרעות.
הלילה גוון פחדה במיוחד. ג'יל קיפלה את המחשבות המפחידות ושמה אותן בארגז. גוון נאנחה בהקלה בשנתה.
עכשיו הגיעו המחשבות הרעות, כל מחשבה על בית ספרה של גוון אוחסנו בארגז מיוחד שהיא תפתח אותו אחר כך ותסתכל.
לאחר מכן הגיעו המחשבות הטובות, הבדיחות, השמחה ולבסוף: החלום על ארץ לעולם לא.
גוון שוב חלמה על הציפור הקטנה ההיא, זו שבכל חלום היתה חיית המחמד של גוון. ג'ל ידעה שבחדר השני פולי חולמת על הילדים האבודים והאינדיאנים, הילדה היתה כמו אינדיאנית בעצמה.
ג'יל נבהלה מעט כשקריאת התרנגול השחצנית התגברה. היא חשבה שגוון התעוררה, אבל הקריאה נשמעה מחוץ לחדרה של גוון, מאחורי החלון.
ג'יל הביטה מעבר לחלון ולא ראתה שום דבר. כמו כל מבוגר היא היתה יכולה להתעסק במקרה המוזר שעות אבל היא לא גמרה לסדר את מחשבותיה של פולי, וסידורן תמיד לקח יותר זמן משל כל ילדה רגילה.
היא לקחה את הארגזים ועברה לחדר השני, מה שהיא לא ידעה שזוג עיניים שבהן ניצוץ ילדותי צפו בה, חיכו רק שתלך כדי שיוכלו שוב להביט בביתה.
פיטר כבר ידע שהיא מוכנה, הוא רק הצטער שגוון התבגרה כל כך.