יוליוס בלק – פרק 14

פרק 14 – לא שכחו את יוליה . (הצצה לג'ונסון בלק)

" לא מעניין אותי שזאת פעם שלישית השבוע שאתם מזניקים את המסוקים , תזניקו אותם שוב !!!! סליחה פקד מורשטיין , אני צריך להזכיר לך מי הבוס ?!!?! יופי !!! אז תפסיק לבלבל את המוח ותתחיל לעבוד !! " דיוויד ניתק את הטלפון בכעס והסתובב בחדר ביאוש , הוא לא האמין שעדיין לא מצאו את יוליה ! איפה הילדה הזאת יכולה להיות ?
קמיליה וג'יימס ישבו על הספה מולו . הם ניסו ללמוד למבחן של ג'יימס באסטרונומיה אבל עם הצעקות האלה הם לא הצליחו , הם הביטו בדיוויד בהלם כשהוא המשיך להתקשר ולהתרוצץ בכל חדרי האחוזה , לבסוף ג'יימס התייאש והלך ללמוד על הגג .
" דיוויד , אתה חייב להרגע " קמיליה אמרה לו כשניקתה את הדמעות מפניו " לכולנו זה קשה , אבל אתה לא יכול להמשיך ככה יותר . הם ימצאו את יולי שלנו בסוף .. אבל עד אז אסור לך לאבד שליטה !! " היא חיבקה אותו חזק והוא השעין את ראשו על כתפייה "אני לא מבין איך עוד לא מצאנו אותה….הבת שלי מסתובבת לה עכשיו באיזה שהוא חור לבד…. מי יודע איפה היא תקועה.." היא המשיך להרטיב את חולצה בדמעותיו הנדירות והיא ליטפה את שערו . המראה הזה נדיר בהחלט- בדר"כ זה ההפך , שקמיליה בוכה מעודף הורמונים וגעגועים ודיוויד מנחם אותה במילים מרגיעות ובליטופים נעימים . היום זה לא ככה . היום דיוויד מתפרק .
הוא העביר את ידו על בטנה העגולה ונישק את שפתייה בעדינות , היא המשיכה לחבק אותו עד שהוא נרגע. הטלפון שלו צלצל והוא נאלץ להתנתק ממנה וללכת לארמון ע"ש המלך יוליוס-שם יש צוות חקירה שיום וליל עובד על ההעלמות של יוליה .
———————————————————————
טימוטי וריצ'ל ישבו בחדר של יוליה , על המיטתה הגדולה . הם דיפדפו באלבומי התמונות הגדולים שלה וחייכו מהתמונות המשעשעות
" איפה צילמתם את זה ? " ריצל אמרה בהתפעלות שראתה תמונה של יוליה וטים בחוף עוצר נשימה , הוא התעלם משאלתה והעביר את הדף – התמונה צולמה ברקנון , הממלכה ששבוע שעבר הושמדה סופית .
כמה שיוליה יפיפיה . ריצ'ל המשיכה להביט בתמונות מוקסמת , אומנם הבנות לא הספיקו להכיר מספיק אחת את השניה .. אבל היא אהבה אותה כמו האחות שלעולם לא היתה לה . מאז שהיא נעלמה ריצ'ל הגיעה כמעט כל יום לבית המשפחה , היא נחשבת כבר לבת ביתם .. והיא וטימוטי התקרבו . מאוד התקרבו .
" טים ? הכל בסדר ? " היא שאלה כשהוא כיסה את פניו בידיו " כן … אני פשוט מתגעגע אליה .. " קולו נשבר בהדרגה והוא משך את ריצ'ל אליו לחיבוק החם והמוכר שלה , היא חיבקה אותו חזק והרגישה את פעימות הלב שלה מתגברות … היא אהבה אותו והוא אהב אותה – אבל לעולם לא יהיה להם את האומץ להודות ולממש את זה … לא עד שהמצב ישתפר זה בטוח .
" טימוטי , ריצ'ל , רוצים לבוא לאכול איתי ? " קמיליה קראה להם מהחלון וריצ'ל הנהנה בראשה ומשכה את טימוטי מהמיטה , הם ירדו למטה ונכנסו לחדר האוכל באחוזה שלובי ידיים .
———————————————————————
" היי !!!! תסתכלי על הכביש !!!!! " נהג עצבני ביותר צעק כשהרכב הממשלתי הכסוף כמעט והתנגש בו " סליחה " הנהגת מלמלה וחנתה בזהירות בחנייה מול בית הקפה האהוב עליה , שתמיד הצליח להשכיח ממנה את הצרות בעבר..
דייזי נכנסה במהירות בדלת והלכה לכיוון השולחן שהמארחת הצביעה עליו , היא הניחה את התיק על הכיסא שלידה ובחנה את התפריט, הוא חדש . הכל כאן השתנה – העיצוב , המארחת , התפריט ואפילו המלצרים . היא סרקה את התפריט ובחרה עוגת שוקולד וספל נס קפה . בנתיים היא שלפה עיתון מתיקה הגדול והתחילה לקרוא אותו .. ההזמנה הגיעה והיא התחילה לאכול במרץ .
היא שתתה עוד כוס קפה , ועוד אחת .. ואחר כך היא עברה ליין . היא אכלה 3 עוגות שוקולד ו2 עוגות ווניל גבינה , ואחר כך גם סלט ירקות ופסטה .. אבל לא משנה כמה היא אכלה וכמה זה היה טעים… זה לא השכיח את העצב שבה .
היא התגעגעה ליוליה בדרכה שלה . היא מסיעה אותה מאז היותה תינוקת!! היא למדה להכיר את יוליה בכל המצבים שלה-שמחה,עצובה,כועסת,מאוכזבת ומרוצה. היא תמיד הרגישה שיוליה היא כמו הילדה שלעולם לא תהיה לה … והיא לא האמינה שהיא תחזור ….
" סליחה גבירתי .. אנחנו צריכים לסגור כאן .. " מלצר אחד התחיל לפנות את ערמות הכלים הגדולות שעל שולחנה , היא לא שמה לב שכולם כבר הלכו.
היא קמה מהר ופתחה את תיקה " זה יוצא … " המלצר התחיל להגיד אבל היא שלפה 5 שטרות צבעוניים מארנקה והניחה אותם בידו , היא יצאה בעייפות מבית הקפה והתעלמה מצעקות המלצר לעברה בקשר לעודף , היא חזרה למכוניתה ונסעה הביתה .. והפעם היא השתדלה להסתכל על הכביש ולנהוג בבטחה .
———————————————————————
" ג'יימס , בוא לאכול איתנו !! " קמיליה קראה לבנה הצעיר שוב מהגג , הוא לא זז ולא ענה לה . הוא רק ישב על הכורסא עם האקוסטית של קמיליה בידו .
הוא העביר את אצבעותיו הרזות על המיתרים שהחלידו לגמרי – אבל הוא לא רצה להחליף אותם . היא תחליף אותם כשהיא תחזור . והיא תחזור .
הוא נזכר בכל הריבים שלהם , כמה הוא כעס עליה כל פעם מחדש ! היתה בה שנינות שהטריפה אותו , היא תמיד צדקה ותמיד הצליחה לייאש אותו בריב .
הוא גם נזכר ברגעים היפים שלהם – כשהם רקדו בנשף , כשהם ניגנו ביחד על הגג הזה בדיוק על הכורסאות הללו ..
ג'יימס בניגוד לאחרים לא התייאש אפילו פעם אחת בנוגע לחזרתה של אחותו , הוא לא בכה אפילו פעם אחת .
הוא רק התפלל .
כן ! הוא מתפלל 3 פעמים ביום ! כל פעם מחדש הוא שפך את ליבו בתפילה לשלום אחותו . הוא לא הבין את רוב המילים שאמר בעיברית , אבל זה לא מנע ממנו להתחבר אליהם .
הוא הרגיש שלא משנה כמה הם יבכו – הדמעה לא תחזיר את קמיליה .
לא משנה כמה הם ילחמו – החרב לא תצביע על מיקומה
רק דבר אחד יכול לעזור להם עכשיו,והוא נמצא רחוק מכאן..מה שבטוח – אלוהים קשה להשגה.
———————————————————————
"אני שמח שהחלטת להצטרף אלינו " דיוויד אמר לבנו כשהוא נכנס לחדר האוכל , ג'יימס התיישב ליד הנרי והתייעץ איתו בקשר למבחן מחר , קמיליה דיברה עם ריצ'ל על ההריון ודיוויד..דיוויד אכל אפונה .
כל המשפחה וחברי המשפחה ישבו על השולחן ואכלו ארוחת ערב גדולה … כולם חוץ מאחת . מיוליה .
זה בלט , לא רק בגלל שהם השאירו כיסא פנוי בן טימוטי לג'יימס … הקול שלה היה חסר , הצחוק המתגלגל שלה והסיפורים המשונים שלה נעדרו …
בממלכת ג'ונסון בלק לא שחכו את יוליה .