מפורסם אוהב אותי? (1D) פרק 1

"לא אמא אני לא צריכה עזרה"אמרתי לאמא שלי בבכי.
"אוי דובשנית,אני אוהבת אותך ואני לא מאמינה שאת עוזבת, צו סילוק ***"
"אמא דיי"צרחתי אליה חשבתי אולי יום אחד אלך אל ההופעה של וואן דיירקשן
הם המלכים של המלכים כסף וזהב.
~יומנו הפרטי של מאי~
"היי יומן יקר,היום אני נפרדת מכולם, כבר נפרדתי מהמשפחה ומהבית.
אני הולכת לגור לבד… באנגליה!!! איזה כיף לי! אני חיבת ללכת להופעה של 1D
הכיוון אחד שאני צועדת אליו הוא לאנגליה חחח. סוף כל סוף יכבדו את הגוף
הנוראי הזה… אני חושבת. מענין עם אני יסתדר שם,רגע מה אני חושבת? עם ראן
עשו אליי חרם שנה שלמה מה יעשו לי שם? ראיתי סרטים שמתעללים
בילדים חדשים אז מה יעשו לי? טוב אני מלאה בשאולות ואני רואה שבעוד שבוא
אני יוכל לענות אל השאלות שלי. טוב אני צריכה ללכת יומן, אכתוב בך מחר."
~סוף~
נסעתי לשדה תעופה עליתי על המטוס והתחילה הטיסה
(כעבור חמש שעות)
נחתתי, ירדנו לקבלת אורחים ששם היו אמורים לאסוף אותי עם מונית לדירה החדשה שלי.
ואז פתאום ראיתי אותם… את וואן דירקשן, הלב שלי על הרצפה ואני בהלם,
בלי לשים לב הרגלים שלי הלכו לעברם,סליחה הלכו? רצו ניסיתי לעצור ואז נפלתי,
נפלתי על הארי והפלתי אותו.
"תראי איפה את נמצאת את נורמלית?" צעק אליי הארי
"תקשיב לי טוב אני לא נורמלית גרשו אותי מהרץ שלי ואני גרה בדירה קטנה לבדי
אז אף אחד לא צריך לא רוצה ולא הולך לדבר איתי לפנות אליי או לגעת בי!!!
אתה מבין? אז תפוס מרחק מיד!!!" הבהלתי את הארי והוספתי
"סליחה, הפה שלי אוהב להיסחף במילים"
"כן רואים עליך, טוב יאללה בואו נזוז"
קולו של הארי ליטף את אוזני יפה כל כך שכשהלך רציתי לבכות.
ניסיתי לשכוח מהרגע, מצאתי מונית ונכנסתי אליה.
"אהמ… רחוב זאוס מס,12" אמרתי לנהגת המונית.
הגעתי לבית החדש שלי, הגעתי לפתח הדלת ונכנסתי. ראיתי את הדירה הקטנה
ובחנתי אותה מכל כיוון.
"לזה אני יכולה להתרגל למרות שזה פיצקי כמו קרטון אבל נסתדר… או שלא"
פרקתי את המזוודות שלי, הבאתי את כל הספרים שלי ויש לי הרבה כאלה
על המון מדפים, ושלחתי שיחה לאמאשלי.
"היי אמא פרקתי את הציוד"
"זה לא יפה מה שעשית לי, את היית אמורה להיתקשר אליי כשהטיסה נחתה דבר ראשון
זה לא בסדר, אני לא מאמינה אליך זה הכבוד שלך לאמא שלך? גם כן היא
שתלך לעזזל, למה מי היא בכלל? לא זה לא נורמלי"
"את אמא שלי וחוץ מזה היתקשרתי לחברה שלי ודבר אחרון, תנוחי"
"טוב אוקיי כפרה, איך הדירה?"
"קטנה יותר ממה שחשבתי"
"מה השעה אצלכם?"
"עכשיו אחת עשרה"
"טוב מאמי לכי לישון, רק דבר אחד מחר את הולכת בעשר להופעה של חאן דיירקשן"
"וואן דיירקשן אמא, רגע מה? תודה תודה תודה מתה אלייך ביי"
"ביי"
אז בגלל שהייתי ילדה טובה לאמא שלי ,אני כבר לא, הלכתי לישון,
מלאת תקווה שוואן דיירקשן יראו אותי בהופעה.