למה אתה לא לצידי?!?! פרק 32!!

יהיה בסדר אני מבטיח!" הארי אמר וחיבק אותי בחוזקה ואז הם נכנסו ליאם סגר אחריו את הדלת ונעמד ליד אבא,
"טוב אני יכולה להבין למה כל כך הרבה שנים שיקרת לי שאתה מת, ובעצם אתה חי?!, ולפני שאתה עונה, ליאם,אוו יום שאמרתי לך שאבא חי את צעקת עליי מה קרה פתאום?!" אמרתי בכעס, ליאם הביט ובא לומר משהו,
"טוב אשלי, אני מציע שאנחנו נעשה את השיחה במקום אחר בזמן האחר רק שלושתנו," אבא אמר ונעץ מבט בהארי, איך שזה עיצבן אותי חוצפן!!!!
"לא, אנחנו נעשה את זה כאן בנוכחות הארי, לפחות הוא היחיד שבאמת דואג לי, מי המפגר שאמר שמשפחה שלך בחיים לא תפגע בך זה טעות,"
אמרתי בכעס בלתי נגמר!
"טוב אשלי קודם תקשיבי ואז תשפטי ," ליאם אמר בכעס, " נו אז תספר, מה אני אמורה לעשות כשאתם שותקים ולא מספרים כלום ומעלים את העצבים"
"יום לפני התאונה,
חזרתי מהעבודה מוקדם מהרגיל,נכנסתי לבית,"
~~~נק' מבט ג'יימס-אבא,
לפני 10 שנים~~~~~~
חזרתי הביתה מוקדם מהרגיל רציתי להספיק להגיע לבית להיות קצת עם ביאנקה( אשתו- אמא של ליאם ואשלי)
בזמן האחרון אני עובד הרבה ואני זקוק לזמן איכות קצת אחרי זה אני והיא נלך יותר מאוחר לאסוף את הילדים, ליאם ואשלי, יפים שלי,
הגעתי אל הבית,
הכנסתי את המפתח אל החריץ שבדלת סובבתי שני סיבובים ונכנסתי לתוך הבית הנחתי את התיק על הכיסא חיפשתי בעיניי את ביאנקה, ואז שמעתי גניחות מוזרות עולות מהקומה למעלה, החלטתי לעלות בשקט ולראות מהיכן הרעש פחדתי שקרה משהו לביאנקה,
נכנסתי לחדר של ליאם, הרעש לא הגיע משם,
המשכתי לחדר של אשלי, וגם משם הרעש לא הגיע,
החלטתי לעבור לחדר הבא חדר השינה שלי ושל ביאנקה ככול שהתקרבתי הגניחות הלכו והתחזקו נכנסתי בריצה מעט ופתחתי את הדלת בתנופה
"בינאקה הכל בסד.." אמרתי ונקטעתי כשראיתי את מה
מה שעיניי ראו לא האמנתי חשבתי שאני נמצא בחלום,
ראיתי את ביאנקה שכובה במיטה כששום בגד עליה וגבר זר שוכב עליה ובעצם הם שכבו יחד!!
היא בגדה בי!!
"ג'יימס, זה לא מה שאתה חושב,זה.." היא התחילה לומר בזמן שהיא קמה מהר ושמה על עצמה משהו ואותו בחור התחיל להתלבש והסתכל עליי בחיוך ממזרי,
"תשתקי, עכשיו אני מבין למה התרחקת ממני בזמן האחרון, ואני עוד חשבתי שזה בגלל העבודה,
את פשוט מגעילה אותי," אמרתי בכעס ושברתי את הכד שהיה על השידה בעצבים!
" ג'יימס, זו לא אשמתי,
אתה כל היום עסוק בעבודה שלך מה אני אמורה לעשות?!" היא אמרה ועמדה ליד אותו בחור והחזיקה בידו,
"סליחה?!, בגלל שאני בעבודה החלטת לבגוד בי,
אני עובד כדי לפרנס אותך ואת הילדים שלנו, אני לא עובד כי משעמם, ועוד אני לא נותן לך לעבוד ואת חיה כמו מלכה, וככה את מחזירה לי, כפוית טובה" אמרתי בכעס,
"אני ואת גמרנו, תעופי את והדבר הזה, אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי ושל הילדים שלי" כולי הייתי רותח מעצבים,
"אני והילדים נתרחק ממך אל תדאג," היא אמרה ואחזה בידו של הבחור ומשכה אותו מחוץ לחדר,
"הילדים נשארים אצלי,
תשכחי מזה?!" אמרתי.
"אני עכשיו הולכת לקחת אותם, "היא אמרה והיא והבחור יצאו מהבית ועלו על האוטו של הבחור,
" ביאנקה,תזהרי," צעקתי לתוך המכונית שכבר נסעה משם התעצבנתי ועליתי על האוטו שלי ונוסע לכיוון המוסדות של הילדים מנסה לעקוף את ביאנקה נסעתי במהירות וכך גם ביאנקה היא נסעה ונסעה עד שהאוטו שלה מרוב מהירות ואי איזון של הגלגלים האוטו הסתובב במקום המון סיבובים,והתנגש במכונית רבות עד שהוא התהפך מס' פעמים,
כל הרכבים עצרו, יצאתי מהר מהאוטו לכיוון ביאנקה,היא הייתה עם הכרה אך הייתה גוססת
"ג'יימס..," היא מלמלה.