הנשמה שלה, כמו פלסטלינה דרוכה ברצפה

אתם מושכים אותי לרצפה
מחזיקים אותי חזק שלא אברח כשאתם מכאיבים,
אתם מכאיבים לי שוב ושוב,
זורקים מילה קטנה, שהופכת לגדולה,
אז מה אם אני מי שאני?
בגלל זה אתם לא אוהבים אותי?
בגלל שאני הולכת עם האמת שלי, והרצונות, והאהבות שלי,
בגלל זה אתם לא מכבדים אותי? נותנים לי להרקב לבד בתוך עצמי,
מטלטלים את הביטחון העצמי שלי,
חזק חזק,
עד שהכח נגמר, והוא נמרח על הרצפה,
כמו פלסטלינה דרוכה,
קשה לכם לקבל אותי,
קשה לכם לקבל את כל מי שקצת שונה ממכם,
בתפיסת עולם, או במראה החיצוני,
תפסיקו!
די!
כל אדם בעולם הוא נשמה,
נשמה שבתוכה כלואים אין סוף שאיפות,
מחשבות, תקוות,
בדיוק כמו שיש לי, לך, או לחבר,
נשמה אחת גדולה, שעכשו?
עכשו היא הרוסה בגללך,
עכשו היא רוצה לברוח מפה בגללך,
עכשו היא בוכה, שונאת את עצמה, חושבת שהיא לא מספיק טובה,
והכל?
בגללך