אבל החורף הגיע

היא מסתכלת אליו
חצי מחייכת חצי בוכה
הוא מנגן לה את השיר שהיא אוהבת
רואה איך נשימתה נרגעת
חוזרת לקצב הישן
איך החרדה אט אט נעלמת
כאילו צלילי הגיטרה מטהרים את נישמתה
האשמה, החוטה והמלוכלכת
שאת כול הסודות מבקרת
ושוב פעם כול הלילה הוא ישב וניגן לה שירים
מנסה להצחיק אותה
מנסה להוציא חיוך מבין שפתיה החתומות
אבל החורף הגיע
ובלילה אחרי שהוא נירדם
היא מסתכלת בירח
שמודד לה את הזמן
חודש ועוד חודש
והיא יודעת שעוד מעט היא הולכת להעלם
להשאיר אותו מאחור
כמו כול האחרים
הוא והגיטרה
ואולי איזה בחורה יפה
שתמלה את הפער שהשאירה בליבו
היא חייכה לכיוונו חיוך עצוב
ראתה אותו יושן
היא חייבת לעזוב אותו
כי אם לא
חייו יהרסו
והוא ישקע איתה לנצח
לתוך אפלת העולם
והיא לא יכולה
פשוט לא יכולה לראות אותו שוקעה
כי היא אוהבת אותו בכול ליבה