וואן שוט זאין&עדן חלק אחד

וואן שוט זאין&עדן (חולה עלייךך עדןן!!!)

"עדן! קומי יש לך היום את האודישנים של אקס פאקטור!" אמי צעקה לי מלמטה.
אני לא מאמינה! זה היום!
קמתי מהמיטה נכנסתי להתקלח עשיתי מחליק התאפרתי והתלבשתי,ירדתי למטה מריחה את הריח של הארוחת בוקר שאמא שלי הכינה לי.
הפלאפון שלי צילצל זאת הייתה שקד החברה הכי טובה שלי.
"נו עדן מתרגשת?" שקד ישר שאלה אותי לא נתנה לי להגיד אפילו היי.
"ברור שאני מתרגשת! איך לא?! אבל עם אני יטעה במילים או שאני ישכח משהו?"
"אל תדאגי! את תזכרי תמילים! ואת תעברי בטוח! את שרה מושלם!: שקד אמרה.
"טוב עם את אומרת… את באה נכון?!"
"אה,אמ.. לא בטוח שאני יבוא…"
"מה? למה?"
"כי אני ללכת לאיפה שהוא מקום סוורי…"
"אוףף באסה רציתי שתבואי איתי…"
"טוב אני חייבת ללכת ביוש"
"ביי" עניתי וניתקתי.
"עדן את באה? יוצאים!" אמא שלי קראה לי ויצאה מהבית,ונסענו.
~מחוץ לאודישנים~
"טוב התחרטתי חוזרים הבייתה!" אמרתי לאחותי ואמי.
"לא! הגענו לכאן ועכשיו נכנסים!" אחותי אמרה ומשכה אותי לבפנים.
מילאתי את הטפסים וכל השטויות ונתנו לי מדבקה עם מספר והדבקתי אותה על חולצתי.
ישבתי על הספה שהיית השם והסתכלתי סביב, עד שראיתי אותו מישהו חתיך!
"הפתעה!!" שמעתי פתאום מישהו אומר וזאת הייתה שקד שהעירה אותי ממחשבותי.
"מה את עושה פה?!" שאלתי אותה והיא התיישבה לידי.
"מה את לא שמחה לראות אותי? נעלבתי!"
"לא! אני שמחה שבאת אבל אמרת שאת צריכה ללכת לאיפה שהו לא?"
"כן! זה היה המקום שאמרתי שאני צריכה ללכת אליו!"
אני ושקד דיברנו ואני בינתיים בהיתי בו.
"נו לכי אליו כבר…" שקד פתאום אמרה לי.
"למי ללכת?" שאתי את שקד לא מבינה.
"נו אל הבחור החתיך הזה שאת הסתכלת כל הזמן עליו שדיברנו ולא הקשבת לאף מילה שאמרתי…"
"אני לא הסתכלתי עליו בכלל!" הכחשתי.
"נו עדן אני מכירה אותך מספיק זמן! לכי אליו כבר!"
"לא! ומה אני יגיד לו היי אני עדן?!"
"כן! לכי!!"
"לא"
"כן"
"לא"
"כן,אוקיי הינה הוא בא!" שקד אמרה והסתכלה עליו.
"היי" שמעתי אותו אומר.
"היי" עניתי וחייכתי.
"ביי אני ישאיר אותכם לבד!" שקד אמרה והלכה לכיוון אחותי ודיברה איתה.