החיים שלי: דמויות ופרק 1 תהנוו :)

נוי לוי:
בת 14 וחצי, עיניים משתנות , לפעמים ירוקות ולפעמים חומות הרוב חומות.
גבוהה, לא רזה ולא שמנה יותר לכיוון הרזה אבל לא
שמה פס על כל העולם חוץ מעל ההורים שלה אבל היא כן יודעת להיתחצף אליהם, מתאכזבת הרבה מאהבה.
היא נוסעת לאילת עם המשפחה שלה.

עדן אטיאס:
בת 14. עיניים חומות בהיאות, שיער שחור וארוך רזה וממוצעת בגובה.
ילדה חמודה ושקטה, אומרת מה שיש לה בלב ויודעת לרכל טוב מאוד, מיתחברת מהר.

שקד לוי:
בת דודה של נוי בת 15 וחצי, נוסעת איתה לאילת. שיער בלונדיני חלק וארוך עיניים כחולות בהירות, גבוהה ובהירה, גוף יפה. היא ונוי מאוד מחוברות אבל היא טיפ טיפה מקנאה בה בגלל שמיתעניינים בנוי יותר.
עוד לא מצאה מישהו שיהיה "האחד שלה" היא לא כל כך מאמינה בשטויות האלה.

אדיר לוי:
בן דוד של נוי. בן 16 עיניים חומות בהירות ושיער חום- שחור חש את עצמו "החתיך"
יודע איך לדבר עם בנות, סטוציונר. כל הזמן קולט מי מסתכלת עליו ומשיג אותה בתוך שניות, נוסע איתם לאילת.

עידן אברהם:
בן 16, חבר של אדיר. עיניים חומות כהות ושיער חום. גבוה ורזה יש לו 4 קוביות אבל הוא מנסה לפתח יותר. הוא ניראה סבבה לא יותר מיזה אבל חש את עצמו הרבה יותר וזה מה שמביא לו בעצם את הבנות
נימאס לו לחפש מישהי והוא החליט שהוא רוצה ילדה טובה.

עימנואל בר:
בן 15 וחצי, עיניים שחורות ושיער שחור. הוא ניראה צרפתי חתיך
יש לו המון ביטחון עצמי רק שהוא לא יודע איך להישתמש בו. הוא מיתאהב בקלות וקנאי בטירוף.

דניאלה פלדמן:
בת 15 שיער מתולתל שטני,עיניים כחולות כהות,גובה ממוצע,חיוך עם גומות.
ילדה חמודה וחייכנית בימיוחד. היא תישתתף בהמשך הסיפור

אלה שריקי:
בת 15 שיער חום וקצוות חום בהיר חלק ובקצוות קצת מתולתל , עיניים ירוקות,
לא גבוהה ולא נמוכה, לא שמנה בכלל אבל גם לא כזאת רזה, יש לה חבר והוא כל החיים שלה
היא תישתתף בהמשך הסיפור

פרק 1:
10 בערב ביום שבת, ואנחנו באוטובוס. אני, בת דודה שלי שקד ובן דוד שלי אדיר.
הם ישבו ביחד ואני ישבתי עם ילדה אחת שלא הכרתי. הייתי באייפון שלי והיתכתבתי עם חברה טובה שלי דניאלה אבל אני קוראת לה דני
נישלחה לי הודעה
'מאת: דנושש (:
ההודעה: הגעת כבר?' אויי באלי להגיע כבר

'לא אבל אני עוד מעט מגיעה ניראלי' שלחתי לה

'מאת:דנושש (:
ההודעה: אם יהיו חתיכים צלמי לי, עליתי לישון לילה טוב ;)'

היא שלחה ואז כבר לא עניתי לה רק חייכתי כמו איזה מפגרת. ניסיתי לשמוע על מה בני דודים שלי מדברים וצוחקים אבל לא הצלחתי
"על מה מדברים" שאלתי כשהראש שלי באמצע הכיסאות
"סתם.. מדברים" אמרה לי שקד
"מה אדיר? אתה אומר יהיו כוסיות?" שאלתי והתחלתי לצחוק
"סתמי בטוח כולן ידלקו עליי" הוא אמר והתחלתי לצחוק בכוונה
"חיי בסרט הילד" אמרתי והיסתכלתי על שקד
"הכי חי בסרט" היא צחקה
"בוא ניתערב" הוא אמר ואיך ששמעתי היתערבות ניפתחו לי העיניים.
"יודע מה? יאללה אבל לא ככה. מי שמשיג כמה שיותר מספרים או שמות בפייס מנצח שקד את מישתתפת?" שאלתי את שקד במבט מנצח
"לא אני מוותרת, אבל אני זאתי שבוחרת את הילדים" היא קבעה ואני ואדיר הסכמנו ולחצנו ידיים. ידעתי שאני הולכת לנצח ולא בגלל היופי שלי או משהו כזה אלה בגלל הביטחון הגבוה שיש לי. גם לו יש ביטחון עצמי גבוה אבל הדמות שלו מול הבנות זה הילד הביישן וגם הוא בוחר את הבנות היפות ביותר ואני יותר מבטיחה ששקד לא תעשה לו חיים קלים.
"יאללה הגענו" אמרה שקד ומיד חייכתי. זה הולך להיות השבוע הכי טוב..