האהבה שבכותלי הוגוורטס פרקים 8 ו- 9

פרק 8:
"הכל התחיל לפני שבוע התאמנתי עם עוד לוחמת מהגדוד שלי, עד שאח שלי לוקאס. ועוד שני הילדים ששמרו איתו על השער של חומת מקדש הדרקון דרו ושון. הגיעו בריצה בריצה והודיעו שהאויבים שלנו עומדים לפרוץ לשטח המקדש. ובאותו רגע הם נכנסו לשטח המקדש איפה שהתאמנתי. הפילו את לוקאס דרו ושון. ואני אמרתי לג'ני (הוא לא אמר לי מי זו ג'ני אבל הסקתי שמדובר הלוחמת שהוא הזכיר קודם).
~קחי את לוקאס והאחרים למקום בטוח, הם צריכים טיפול רפואי דחוף!~
~אני לא יכולה להשאיר אותך לבד!~ היא אמרה לי.
~עכשיו!~ צעקתי. ~ זו פקודה. אני מפקד לוחמי האריאל אז יכולתי לתת לה פקודות, בדרך כלל לא נתתי פקוות אבל זה היה הכרחי. נשארתי לבד מול חמישים חיילים והמפקד שלהם בזמן שגדוד אחר שלהם נכנס למקדש והחיילים הגנו עליו. הבסתי את החמישים חיילים והמפקד בקלות.
(– ואו, איך הוא עשה את זה? ועוד לבד?! או מיי גאדד. – חשבתי לעצמי.).
ליאו המשיך לספר:
"ואז הרגשתי כוח חיים עצום מגיע לעברי וראיתי מישהו עם עינים לבנות. ואז קפאתי.—-"
"קפאת?" קטעתי אותו.
"כן," הוא אמר. "לאיש עם העיניים הלבנות קוראים לו קולסי. והוא יכול להפוך את כל הגוף שלך לגוש קרח במבט.
"אמאלה!" צחקקתי. "טוב נו תמשיך."
"מאז אני לא זוכר מה קרה." הוא ענה "עד שהתעוררתי לוקאס שון דרו טיילור, זה ידיד שלי. ועוד בן ברית שהם מצאו בדרך בשם ג'ייסון. והמשכנו ללכת, הייתה להם משימה לטיילור ללוקאס ולשאר. למצוא את חרב הגיבור שאין לי כוח לספר עליה עכשיו שאיכשהו בזמן הפלישה הלוחמים של האויבים שלנו הצליחו לקחת אותה. הערמנו על עוד שני אנשים עם כוחות דומים לשל קולסי, אחד קוראים לו ריי והוא יכול לירות עליך הרק מהשמיים בתנועת יד אחת. והשני קוראים לו היטר והוא יכול לשרוף את כל הגוף שלך עד העצם בצעד. קולסי לא נכפל בפח, אני נלחמתי בו עד שהתחשמלתי בפגיעה מאחוריי כנראה שריי והיטר התעוררו ואז הגעתי לכאן."
"רגע," נשנקתי. "אמרת שקוראים לאח שלך לוקאס ושחיפשתם את חרב הגיבור או משהו כזה?"
"כן. למה?"
הרמתי את הנביא היומי שג'יימס הביא לי אתמול והקראתי. "ילד בן ארבע עשרה מצייל ארץ שלמה! (זו הייתה הכותרת). ילד בן ארבע עשרה היצא למסע ולהציל את אחיו נקלע לתסבוכת שגורמת לו ללכת למצוא את חרב הגיבור, נלחם בכל השלישיה (כנראה הם קולסי היטר וריי). והציל את חבריו מגורל אכזר, אך לרוע מזלו החרב שאבה את כוחו מגופו והוא התמוטט על הרצפה. הדבר האחרון שאמר היה למאסטר שלו "מאסטר תציל את ליאו." בימים אלה הנער מובא לטיפול נמרץ בבית החולים של לונדון, גורלו של אחיו עדיין לא ידוע."
בנביא היומי של היום היה כתוב בקצרה. "אחיו של הנער הגיבור לוקאס הוצל מידי אויביו ועכשיו הוא מובא לטיפול בבית החולים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות."
אחרי כמה השתנקיות של ליאו וקימות מהמיטה כדי לרוץ לאחיו, הסברתי לו שזה בלתי אפשרי שאנחנו במרחק אלפי קילומטרים ממנו. עד שהוא הבין כמה זמן לקח ואו.
"למה צבעת את השיער?" הוא שאל אותי.
"אני לא!" התגוננתי זה הצבע הטבעי שלי!."
"שנייה אני צריך לבדוק משהו!" אמר והוציא את השרביט שלו,(ליד השרביט הייתה לו חרב.) הוא מלמל כמה מילים מוזרות. הרים את השרביט מעל שנינו. ואז על אחת הידיים של כל אחד מאיתנו הופיע כיתוב זוהר בכתה יפה ומסולסל. אצל ליאו היה כתוב בכתב סגול ~קוסם ולוחם~ ואצלי היה כתוב בכתב כחול כסוף ~נימפה~

פרק 9 :
"ניממ ניממ ניממ נימפה?" נדהמתי. "אני נימפה?" – טוב זה לא כזה רע להיות נימפה, הן יפהפיות ושרות מדהים ויש כאלה שאומרים שהם מושלמות מכל הכיוונים –
"כן." הוא אמר מחייך חיוך של ניצחון. "בדיוק כמו שחשבתי."
"ולנימפות לא יכול להיות שיער בלונדיני, אלה אם כן הם מכשפות אותו!" השלמתי. "רגע, אבל אני לא עשיתי כלום לשיער שלי."
"בטח ההורים שלך לא יכלו לחשוב שיש להם בת נימפה. אז הם…" הוא ענה לי.
"הסתירו את זה?"
"כן." הוא אמר.
"אבל בכללי מה זה נימפות? כל מה שאני יודעת עליהן זה שהן מושלמות סליחה, אנחנו מושלמות יפהפיות ושרות מושלם."
"לא רק זה!" אמר קול מאחורינו. פרופסור מקגונגל.
"פרופסור." אמרתי.
"אין צורך לתרץ למה דיברתם על נימפות, אנחנו יודעים שאת נימפה. ואין לך שום סיבה להתבייש בזה, למען האמת אני חושבת שאת צריכה להתגאות! לא הרבה בחורות זוכות להיות נימפות בשנים האלה."
"מה כל כך מיוחד בנימפות?" שאלתי.
"בניגוד לקוסמים, כוח של הנימפות מגיע מהים ולא מהיבשה. נימפות הן יצורי ים מרהיבים שיכולות לנשום במים לעשות כשפים מיוחדים והכי חשוב להציל חיים!."
"להציל חיים?" הופתעתי.
"אכן, להציל חיים. יש הרבהמ קרים שבהם מסופר על נימפה שהצילה מלח שטבעה, או עזרה לקוסם שהטילו עליו קללה. ני מעדיפה שתלנמדי את זה בעצמך. טוב אז רק בואי נחזיר אותך למראה המקורי שלך."
"המראה המקורי שלי? – ואו כמה שאלות אני שואלת – חשבתי לעצמי.
באותו רגע ג'יימס רוס אליינה קודי טדי ואלבוס נכנסו לחדר. "מה קורה פה?" שאל אלבוס.
"המראה המקורי שלה?" שאלה אליינה.
"איך ידעתי!" אמר רוס. "זה כזה צפוי."
"שמה?" שאל קודי.
"היא נימפה!" הוא אמר ואני פערתי את עיני בתדהמה – איך הוא הצליח לגלות?! – חשבתי לעצמי.
"הבחנה יפה מר טומינסון." אמרה לו פרופסור מקגונגל.
"נימפות לא יכולות להיות בלונדיניות בגלל זה המראה מקורי!" אמרה אליינה.
"אז אני לא יכול לקרוא לך יותר בלונדי, כמה שאני אתגעגע לזה."
"חחח." צחקתי. "טוב בואו נגמור עם זה כבר!"
"הולוקס!" הטילה מקגונגל את הכישוף ואני הרגשתי כאילו אני בתוך קשת בענן מאורת ויפה. שהכישוף נגמר שמעתי כל הרבה התפעלויות על כמה שאני יפה ועל כמה שאני מדהימה, ג'יימס נישק אותי ואמר שאני תמיד אהיה יפה בשבילו. וטדי אמר שאני עדיין אהיה בלונדי בשבילו. אני הלכתי להסתכל המראה והדמות שנשקפה מולי הייתה מושלמת! שיערה היה שחור עורה היה לבן ולעיניה הירוקות נוסף כחול כהה, ושפתיה המפוסלות רק מחכות לנשק. ואז אני קולטת זו הייתי אני. הילדה המושלמת במראה זו אני!