גברתי המדאם

פרק 1: חלק א:

היא סלסלה את שערה האגוזי של גברתה "זה באופנה עכשיו" אמרה המשרתת.
"כן אבל רוז השיער שלי מספיק מנופח גם ככה" היא בחנה את דמותה במראה, כל הקימורים במקום הנכוןץ המותנים כבר מקבלות צורה של מותני אישה, השדיים נראות קטנות ויפות למרות אזהרותיה של רוז ממזל רע המשיכה קטלינה לבחון את דמותה . סומק עלה על לחייה עיינה הירוקות ניראו ירוקות מתמיד בשמלת הפשתן הירוקה עם עיתורי הפנינים. אבל המחוך כאב יותר מתמיד הוא עיגל את שדיה ומעך והעלה אותם עד כדי כך שלא יכלה לנשום.
"רוז המחוך באמת נחוץ?" היא שאלה
"כן גברתי,אדם עשיר בא לבקר את דודך היום ואני חשה כי הצעת נישואים היא רצונו וכפי שאני תמיד אומרת לך רוז תמיד צודקת".
קטלינה עוותה את פרצופה "אני יוצאת לרכיבה תודיעי לי כשיגיע"
"אבל מדאם חכי "אך קריאתה של רוז איחרה את המועד קטלינה כבר רצה משם.
"בתי המסכנה שהבתולה סנטה מריה תעזור לה ותוביל אותה בדרך הישר" אמרה רוז לעצמה.

הוא סירק את שערה העבה והארוך של הסוסה השחורה והבריק את פרסותיה היפות.
חלומותיו בהקיץ התערבבו עם המציאות והמחשבות על ההאחינית של אדונו רוחבת על הסוסה החזקה והשרירית גרמו לו להרגשה שלא חש מעולם, בלי ששם לב התגנבה לה קטלינה אל אורוות האחוזה
"שלום " קריאה זו הוציאה אותו בכוח מחלומו זאת הייתה היא הוא התרגש כל כך עד כי לא ידע איך לפנות לנערה זו.
"אני צריכה בבקשה את סוסתי "
"כן מיד גברתי" אך הגימגום הקל בדבריו הסגיר את מבוכתו.
הא נתן את הסוסה לקטלינה ומיהר לעיסוקו.

הוא היה נער האורווה היפה ביותר שראתה בחייה שערו השחור כמו השמיים השחורים בלילו של ירח מלא עורו השחור וקולו הצרוד מעט אך הדבר הגדול ביותר שמשך אותה בו היה ידיו הן היו מחוספסות וגדולות ורידיו ובולטים והדרך בה אחז בדברים הפשוטים ביותר גרמו לה לחוש רצון עז לקרבה אליו.
למרות שזה היה בילתי אפשרי היא רק רצתה לדמיין רק לרגע אחד מה היה קורה אילו היו באותו המעמד האם היו מתחתנים? או שמה לא נפגשים לעולם? או הדבר הנורא ביותר האם הוא בכלל לא היה מסתכל או בוחן אותה?
גערת הסוסה העירה אותה,היא סימנה לה כי זה הזמן לצאת לטיול, היא הצטלבה במהירות וקיוותה כי לעולם לא תצטרך לחשוב כי לא תזכה לחיות לצד נער זה.
אך אולי הגורל קבע אחרת…