בקי
לירי תפגש עם הפרופסור לימור בקפיטרייה של הפרסונל וזה יהיה חידוש חשבה לעצמה כי תוכל לסעוד את ליבה שם וכמובן המחירים מסובסדים מה שאומר שלא תצטרך לאכול כל הזמן כריכים וזה עולה יקר והנה בזכותו של הפרופסור היא תכיר את המסעדה של הפרסונל כפי שהוא הגדיר וחשוב יותר איזה פיתרון יש לו לגביה????????????

א ה ב ה

בקי 22/08/2011 824 צפיות אין תגובות
לירי תפגש עם הפרופסור לימור בקפיטרייה של הפרסונל וזה יהיה חידוש חשבה לעצמה כי תוכל לסעוד את ליבה שם וכמובן המחירים מסובסדים מה שאומר שלא תצטרך לאכול כל הזמן כריכים וזה עולה יקר והנה בזכותו של הפרופסור היא תכיר את המסעדה של הפרסונל כפי שהוא הגדיר וחשוב יותר איזה פיתרון יש לו לגביה????????????

פרק י'

לירי התעוררה לבקר יום חדש, ומכיון שהיה לה כמה דקות עד לתחילת עבודתה במחלקת הילדים ,היא המשיכה לאסוף את חפציה , כי היום היא אמורה לפנות את הדירה שהייתה כנאמר: "ביתי הוא מבצרי" , בחדר הזה היא היא חוותה את הצער העצום, הגעגועים והעצב , שליווה אותה מאז הוריה ואחותה נהרגו בתאונת דרכים קטלנית ומזעזעת, כשהיא נותרה בודדה לחלוטין"

לירי החליטה שכדי לנסות להשאר "בשפיות" עליה להיות עסוקה "נון סטופ" ובית הספר לאחיות מוסמכות – בית הספר לסיעוד , היווה בשבילה פתרון טוב ביותר כשהיא משקיעה, את מירצה בלימודים אינטנסיביים , והראייה לכך באה לידי ביטוי ,בתעודת ההצטיינות שקיבלה בסיום הלימודים, והמחלקה אליה שובצה לבקשתה, כל אלה עוזרים לה מדי יום ביומו לק, ועם כל הצער והכאב העצום שבתוכה , היא ממשיכה הלאה, וחברתה נטע ומשפחתה, לזכותם יאמר, כי תמכו בלירי והעזרה המסיבית שלהם עזרה לה להמשיך את חייה , להתמודד ולהתגבר.

היא יצאה לעבר מחלקת הילדים, ובדרך היא פוגשת לא אחרת מאשר את הדס. היי לירי "שמחה איתה כל כך, היי הדס בקר טוב לך להיכן שובצת ? "שובצתי לאורתופדייה וביקשתי העברה" ומה את עושה כאן ? באתי להיות לצידו של אחייני המתוק שמאושפז במחלקת הילדים. אוקיי אז תרשי לי ללוות אותך חייכה לירי ואכן שתיהן נכנסות לאותה מחלקה והלא יאומן ממש הלא יאומן קרה "הדס היא אחותה של לי" וואו חשבה לירי "אני ממש מבולבלת" אך כמובן הסתירה את ריגשותיה ואכן הדס נכנסה לעידו התינוק המהמם של לי.

לירי בירכה לשלום את האחיות שהיו בעמדתן ועסוקות מאד ואותן טרם פגשה. בקר טוב לכן שמי לירי ואני החל מאתמול שובצתי לעבוד לצידכן. האחות המבוגרת הרימה את ראשה וחייכה חיוך "אמהי משהו" נעים לנו מאד לירי ברוכה הבאה. שמי ירדנה אמרה האחות ואנ האחות הראשית במחלקה, נעדרתי ימים ארוכים מעבודתי, אך היום שבתי במלוא המרץ , ועלייך חמודה, כבר התבשרתי אמש בביתי ע"י פרופסור לימור (אהובי חחח) והוא הציג אותך ופירט את כל מעלותייך. שתי האחיות האחרות גם הן הקשיבו לירדנה וכולן קיבלו אותה "בברוכה הבאה ובהצלחה".

ירדנה ביקשה מאחת האחיות להתחיל עם סבב התרופות ומלירי ביקשה שתשב במקומה של גאיה ותעשה בשלב הזה עבודת מזכירות, "כי שמעתי שהמחשב ואת "צמד חמד" חחח "ויותר מכך את שולטת היטב בעיבוד תמלילים "וורד" ועל ידי כך את מקלה על כולנו וכבר זכית במוניטין. לירי חייכה אליה והחלה בעבודות עדכון המחשב בהוראות הרופאים לגבי כל חולה וחולה. תוך כדי עבודתה המפגש הזה עם הדס ושהיא אחותה של לי "צרם לה מאד" אך היא התעשתה מהר והתרכזה בעבודתה.

הטלפון צלצל ולירי הרימה את השפורפרת " מחלקת ילדים בקר טוב מדבת לירי , בקר טוב לגב' לירי נשמע קולו של הפרופסור לימור "בקר טוב אדוני" לירי בקשר למעונות שלך כפי שהסברתי לך אתמול, יש לך דירונת , אך היא תתפנה רק בעוד שבועיים – שלושה ובינתיים , יש לי איזה שהוא פתרון בשבילך ולשם כך "תצטרכי לסבול את היהודי הקשיש שזה" אני ואשמח לפגוש אותך בסביבות הצהרים במסעדה של הפרסונל שממוקמת בקומה העליונה של בית החולים" "פרופסור לימור אני מלאת הערכה כלפיך, ואין לי מושג, במה זכיתי שאתה כל כך דואג לי, וכמובן אשמח להפגש עמך, אך אינני יודעת מתי אוכל להשתחרר מהמחלקה, זאת תשאירי לי אני אדבר עם ירדנה חברתי משכבר הימים והיא תסכים לשחרר אותך נאמר בשעה 13.00 אוקיי ? כן" והשיחה נותקה"

מעניין איזה פתרון יש לפרופסור ? הטלפון צלצל שוב בקבלה והפעם ענתה ירדנה, בקר טוב ילדים" ירדנה, בקר טוב אהובי, מה שלומך הבקר? התגעגעת אלי ??חחחחח מחלקת ילדים קומת כניסה ברוך הבא" כן אני מקשיבה אין שום בעייה ברצון רב אשחרר את המתוקה שלנו לירי אך פרופסור "שלא תעז לבגוד בי חחחח לאור אהבתינו ברוכת וארוכת השנים. גם לך פרופסור יום מקסים ותודה כל הכל.

לירי ודאי שמעת שדיברנו עלייך (רק דברים טובים !) ואת משוחררת בשעה 13.30 לשהות במחציתו של הפרופסור האיש "צדיק" האיש וירטואז בתחומי הרפואה" ועוד תארים כאלה ואחרים, לא מספיק מהללים את האיש הענק הזה"

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך