סיפור החיים שלי 7 :)
זהו החלטתי.. אני אקשיב לאמא שלי, אין מה לעשות.. כמה שהיא מעצבנת ולפי דעתי גם טועה, היא אמא שלי. אוף, מה אני אגיד לאלירן? איך אני אעשה את זה? גם זה כל-כך מביך.. אנחנו יושבים במקום ביחד!
טוב כדאי לנסח את זה כדי שיהיה לי יותר קל: "אממ אלירן אמא שלי אוסרת עלינו להיפגש" לא אני אשמע תינוקת.. "נראלי שלקחנו את היחסים מהר מידי" לא, כי אז הוא יחשוב שעוד יש סיכוי.. "אני אוהבת מישהו אחר" לא, אני לא יכולה לפגוע בו ככה.. יואו, טוב אולי כדאי שבנתיים אני פשוט אתחמק ממנו, ככה תהיה לי ברירה אחרת ואני לא אהיה חייבת לפגוע בו בזמן הקרוב.
הלכתי לחוג שלי, קצת בדיכאון ובבילבול.. חשבתי כל החוג מה לעשות ולהגיד. אז פשוט החלטתי לדחות את הפרידה לעוד כמה ימים. פתחתי את הפלאפון כשהסתיים השיעור וראיתי הודעה ממנו.. מה קורה דניאל? אני מחכה כבר לראות אותך, לחבק אותך, לנשק אותך.. "יואווווו.. הוא כזה מתוק!"
"לא! דניאל תישארי חזקה!" אמרתי לעצמי.. פשוט תתעלמי ממנו.. התעלמות=לא לפגוע בו.
אז באמת לא עניתי לו, כשהגעתי הביתה אכלתי ארוחת ערב, הכנתי שיעורים, ראיתי טלוויזיה והלכתי לישון.
קמתי בבוקר עם בחילה.. ניסיתי לזייף מחלה כדי שאמא שלי תסכים לי להישאר בבית אבל תמיד הייתי גרועה בלשקר.. אז גם הפעם הלכתי לבית הספר עם אוזניות. כשהגעתי לכיתה הרגשתי מישהו שנוגע לי בכתף ומסובב אותי לכיוונו. ממש נבהלתי! לא הבנתי מזה! זה היה אלירן! והוא נישק אותי את הנשיקה הכי מפתיעה שיכולה להיות! ושוב, נסחפתי לשפתיו ופשוט לא יכולתי להפסיק…….
כל הכיתה הסתכלה! פשוט כל הכיתה! הפעם זה לא היה נחמד לראות את מבטי הקנאה של הבנות כי הפעם ידעתי שאני זו שתקנא מתישהו כשזה יגמר בינינו והוא ימשיך הלאה. הובלתי אותו למקלט.. הייתי חייבת לדבר איתו..
אמרתי לו שאנחנו צריכים להיפרד, אמא שלי אוסרת עלינו להיפגש, לקחנו את היחסים מהר מידי ואני אוהבת מישהו אחר.. הבנתי שאם לא אפעל במהירות השמועה שאנחנו חברים תתגלה במהירות בבית הספר. אלירן היה בשוק.. אני לא ידעתי מה הוא חשב.. אם הוא האמין לי? אם הוא נכנס לדיכאון? אולי הוא בכלל לא לקח את זה קשה?
~הצילצול הגואל!~
רצתי לכיתה.. כל השיעור שתקנו, ידעתי שזה יהיה מביך. כולם שאלו אותנו אם אנחנו ביחד.. שנינו התעלמנו. ממש כאב לי לראות אותו, הוא היה מדוכא והאמת שגם אני. איך לא?! הייתי לגמרי מאוהבת! פשוט אהבה ממבט ראשון.. אוף, למה מגיע לי לסבול ככה?! עד שקרה לי דבר אחד טוב בחיים גם הוא הלך.. כשחזרתי מבית הספר ראיתי הודעה מאלירן: "אני אוהב אותך ומתגעגע, אני לא מאמין לבולשיט שסיפרת לי". "אתה דפוק! סתם שיחקתי איתך, אתה אחלה בובה נתראה מתישהו טיפש.."
באמת שכאב לי כל כך לכתוב את זה, זה כמו לדקור את עצמי.. אבל עשיתי את זה בשביל שנינו.
הוא ענה: עכשיו אני מאמין לך.. באמת שהיה נחמד דניאל"
תגובות (1)
אומיגדדדדדד :0 מהה !!!
היא לא נורמאלית
מטומטמת אמא !!
תחזירי אותם !!
ותמשיכי