ילדים

אני לא מבין את החיוך שלך,
איך את מחייכת כמו מלאך,
למרות כל הכאב שמצפה לך,
אצלך יש רק מתוק, אין מלח.
אני לא מבין למה את צוחקת,
בקרוב, תישאר בך צלקת,
אבל את רק ממשיכה בדרכך,
אין שום כאב, אצלך.
אני לא מבין למה את לא דואגת,
השמחה תלך, היא לא נשארת.
אבל את תחייכי אלי שוב,
תבזבזי את האושר שלא ישוב.
אני לא מבין, למה התבגרת?
זאת מלכודת, אמרתי לך כבר.
אבל היית חייבת, אלה החוקים,
לא כולנו, נשארים ילדים.