בעקבות הזאב פרק 11

פרק 11-האמת שמאחורי מרקש:
אורית בכתה יממה שלמה מרוב אבל על משפחתה,מאז היא הייתה יתומה אף אחד לא התייחס אליה.
"למה?" אמרה אורית בלחש לעצמה אבל מרקש שמע כי הוא התקרב אליה כי רצה להגיד לה משהו.
"אני רוצה שתרגישי איך אני סבלתי שראיתי את הורי מתים" אמר מרקש.
"אתה טועה!" אמרה אורית.
"למה?אימי מתה אחי מתים ואפילו אבי שאני עדין שונא אותו!" הוא ענה לאורית בחוצפה.
"לא, אביך הוא המנהיג של הזאבים עד שמסמיכים אותי למלכה ,אימך חיה וגם אחיך." אמרה אורית.
"את משקרת!" צעק מרקש בקול רם שכול המחנה ישמע את זה.
"לך תיראה בעצמך בלילה" אמרה אורית.
מרק שהלך משם זועף ועצבני הוא לא ידע מה לעשות,בהתחלה הוא חשב שהיא פשוט רוצה לצאת,או שזה לטובתו.
"תיקראו לה!" אמר מרקש.
גררו את אורית על הרצפה(בלי הכלוב חופשייה) בלי חוסר אכפתיות כמו גופה מתה ונסרט ויורד דם בדרך,זרקו אותה לאוהלו של מרקש והלכו,אורית הסתכלה על עיניו של מרקש הזועמות אימה היא כבר ידעה שהוא הולך לספר לה משהו לא טוב לכן שתקה.הקור חדר לעצמותיה של אורית היא התקפלה מירוב קור מה שהיה לה זה רק חולצת בסיס זה היה בימי החורף הכי לא צפויים שכל הסערות מתחילות.
"בבקשה הבא לי סוודר!" התחננה אורית שגופה רועד מקור.
"למה לי?" אמר מרקש שהוא מביט לחלון ומשקיף לשמים וחושב.
"כי אני ימות!" אמרה אורית.
"יותר טוב" הוא השיב.
"מה קרה שם באמת?" אמרה אורית.
"מה?"
"למה עזבת?הילולה לא היית בורח כל זה לא היה קורה" אמרה אורית ומרקש שכבר עור גופה מתחיל להשתנות לכחול,מרקש הסתובב הוא ראה את אורית רועדת ומקופלת היא התנדנדה למטה למעלה בראש,היא ניסתה להתחמם.
מרקש לא יכול לסבול בלראות את אורית סובלת,לכן הוא שרק וקרא לעוזריו הוא אמר להם:"הביאו לה סוודר"
"אין בעיה" הם הלכו להביא לה סוודר,בתוך שנייה הם הגיעו.
אחרי שאורית התחממה קצת היא קמה ונגעה בכתפו של מרקש ואמרה:
"אני יודעת שאתה מסתיר משהו תגלה אל תדאג לא יקרה כלום"
מרקש לא יכול להתאפק מלומר את האמת ולכן אמר:
"בעקרון אני אחיך"
אורית שתקה היא חשבה שהוא מטורף,אבל לאט לאט הבינה שזהב נכון.
"זה היה בימים שהייתי בכיתה ' ואת בגן טרום חובה,המנהיג (שזהו אבי החורג)ניגש אלי ונגע בי עיניי הפכו לסגולות"
מרקש שתק הוא לא יוכל להמשיך מרוב בושה ואי הבנה.
"למה?"
"כי הוא רצה אותי כתור בן לא יכולתי להתנהג!"
"אז רק רגע!" אמרה אורית שהיא מסתובבת סביב החדר והמשיכה:
"אז אתה רוצה לומר לי שהמנהיג הוא הרשע?"
"כן," אמר מרקש.
"מה?" צעקה אורית ואחרי דקה היא התיישבה על הכסא ואמרה שעיניה זולגות:
"אז הרגת את אמא ואבא שלנו"
"לא!"
אורית קפצה מהמקום היא לא היססה ומיד אמרה:
"למה?אני ראיתי אותם מתה?"
"כי אנו ריפאנו אותם במעיין החיים"
"אז זה אומר שהם חיים?" אמרה אורית מרוב עושר.
"כן"
אורית נתנה למרקש חיבוק גדול למרקש שלאף אחד היא לא נתנה,והמשיכה:
"אז מי יקום בנבואה?" אמרה אורית.
"מישהו שהמנהיג מחייה מהמתים…..