ואתה … אתה לא אוהב.. פרק 7

היא קלטה אותי חייכה ורצה אליי "בואי אני יכיר לך את הבצפר המסריח הזה" אמרה וצחקה אני עוד הייתי מופתעת מהמהירות שהיא באה אליי אבל זרמתי "בואי כבר" אמרה ומשכה אותי אחריה.
"אוקיי זה בערך כל הבצפ המקום האחרון שלא הכתי לך הוא המקום הכי חשוב" אמרה לי במבט ציני "מה כזה חשוב בו?" שאלתי אותה היא התקרבה עליי ולחשה לי באוזן "המחששה. המקום בעל כל ה.." אמרה והסתכלה לשני הצדידים בחשאיות מצחיקה כזאת "חתיכים" היא אמרה והתפוצצנו מצחוק מזה "אמא אין לי אוויר" אמרתי לה "יאללה בואי עוד מעט צלצול" אמרה לי אחרי שנרגענו ובדיק היה צלצול "לא משנה אחר כך אני יראה לך" אמרה לי "איזה כיתה את?" שאלה אותי "ט'4" אמרתי "אעאע את בכיתה שלי" אמרה לי ומשכה אותי עוד פעם… צחקתי בקטנה והלכתי איתה נכנסנו לכיתה באיחור "את אני רגילה אבל את…" אמרה המורה והמשיכה "יום ראשון וכבר מאחרת" צרחה עליי אמלה רשת נהייתי מילה "למה לצעוק על הבוקר?" שאלתי רגועה "אני מבינה שאין זיון אבל לא צריך להתעצבן" אמרתי לה וכל הכיתה צחקה ואני חייכתי "וואי כל כך" אמרה ליאור והמורה הסתכלה עליה במבט רצחני "שתיכן.. החוצה!!!!!" והיא צווחה את ההחוצה האמת שניבהלתי הקפיצה לי לב זאתי ואני וליאור יצאנו בכיף שלנו "עכשיו אני יכולה להראות לך את המחששה " אמרה לי בחיוך ואני צחקתי "טוב" אמרתי לה והתקדמנו למחששה.
"בואנה שאמרת חתיכים לא חשבתי עד כדי כך" אמרתי לה והיא צחקה היו שם שלוש בנים "היי חבר'ה" אמרה להם שהגענו "מה קורה כפרה?" שאל אותה אד מהם בקול כזה צרוד אבל בואנה סקסי "בסד נשמה תכיר זאת עדן עדן זה נאור פרץ" אמרה לי היה לו שיער חום כהה ועיניים ירוקות "זה מאור בן זקן" אמרה והצביעה על אחד עם שיער ג'ינג'י ועיינים ירוקות דווקא חתיך אששששש "וזה אחון חביב אסף דנינו" אמרה והצביעה על אחד… אחד החתיכים שיער שחור ככה עיניים כחולות אפורות עם נגיעות צהוב משהו הורס "למה את לא בשיעור?" שאל אותה "בגללה" אמרה בתמימות "מה עשיתי את אמרת 'וואי כל כך' " אמרתי לה "כן, אבל מה לעשות שצדקת חסר לה זיון"אמרה והבנים ניקרעו "פשששש ישלך פה אני מבין" אמר האסף הזה "מבין נכון" אמרתי לו בחיוך מפלרטט אבל לא ברור זה מה שגורם לכל הבנים לעמוד אצלי בתור.
והוא קרץ לי חייך חיוך עוד יותר פלרטטן "להשאיר אתכם לבד?" שאל מאור שקלט מה הולך ושלושתינו צחקנו ונאור וליאור עוד לא קלטו .
חזרתי הביתה בערב אחרי שהייתי כל היום אצל ליאור ועשינו מרתון סרטי אימה ומרתון מהיר ועצבני אין כבוד חבל שפול ווקר נפטר היה אחד השחקנים..
שניכנסתי ראיתי את אושרי, מיכה, לירן, אביאל ועוד שני אנשים אחד בגיל של אושרי והשני בגיל של מיכה שאני לא מכירה רואים כדורגל עם פיצוחים ובירה שליד הבנים נרגילה שכמובן מיכה ושני האנשים האחרים שהיו לא עישנו בדיוק ראיתי את אשתו של מיכה אמא של לירן ואושרי סופי יורדת במדרגות חגיגית היא סימנה לי עם הראש לבוא למטבח "רציתי לשאול אם את רוצה לבוא איתי אם חברה שלי והבת שלה ואז אנחנו הולכות למסעדה הברה היא האישה של מי שבסלון והבחור קוראים לו אלירן הוא הבן שלהם" אמה לי "יש לי זמן להתארגן?"שאלתי היא הנהנה "אוקיי, אני אלך להתקלח" אמרתי לה בחיוך באתי ללכת אבל היא עצרה אותי "שתדעי שאני שמחה שאת פה. אני מקווה שתוכלי להיות הבת שמעולם לא הייתה לי חייכתי עליה חיבקתי אותה ועליתי למעלה.
גמרתי להתקלח ולבשתי את זה- http://www.polyvore.com/cgi/set?id=106648533 חולצה בצבע תכלת קצת שקופה אבל לא עד כדי כך מכנס טייצ שחור עם קרעים יפים כאלה מלמטה עד הירך נעלי עקב בצבע של החולצה גבוהות ארנק בצבע קצת יותר כהה מהחולצה צמיד זהב מיוחד ועגילי זהב בצות שועלים קטנים קיצר הורס אספתי לגולגול עגבנייה ממש יפה היתאפרתי אודם אדום וצללית לבנה וכמובן איילינר והייתי מוכנה ירדתי למטה הבנים עדיין בכדורגל וראיתי את סופי "פשששש איז יפה" אמרה לי וחייכתי "תודה גם את מאוד יפה" היא לבשה שמלה שחורה לא יותר מידי קצה אבל קצת סטפלס צמודה יחסית ומתרחבת בבטן עם עקבים שחורות השיער שלה נופל לאחור בצורה יפה ועקבים שחורות יצאנו החוצה נכנסנו לאוטו ונסענו.