סיפור החיים שלי :)

היי קוראים לי דניאל ואני בת 14.
אספר על עצמי קצת: אני ילדה ממש משוגעת! כולם אומרים לי שהייתי מתקבלת בקלות לאח הגדול.
לא אכפת לי מה אני עושה או אומרת אני פשוט פועלת לפי מה שהראש חושב בלי לחשוב יותר מידי:)
כיתה ט' קשה.. זה מרגיש כאילו אף אחד לא מבין אותך וגם לא יבינו, כאילו את עובר איזו חוויה מסויימת עם עצמך ואנשים יכולים רק לעזור אבל אף פעם לא להבין.
יש איזה ילד שאני ממש אוהבת אותו, קוראים לו אלירן הוא חדש בכיתה וכמובן שכל הבנות דלוקות עליו כי הוא חתיך ומסקרן. האמת שאני חושבת שהייתי הידידה הראשונה שלו מהכיתה כי התחלנו לדבר בפייסבוק.
הוא ילד ממש מתוק ונותן כבוד לבנות, מלא ביטחון וממש מצחיק! בשיחה אחת שלנו בפייסבוק שאלתי אותו סתם בצחוק (הוא לקח את זה רציני) מה יותר יפה לי? מתולתל או חלק? הוא אמר לי שאני יפה בכל מצב! כאילו יש יותר מתוק מזה?! כשהתחלנו לדבר זה היה בחופש של ראש השנה אז לא יצא שראינו אחד את השני. תאמינו או לא! בכיפור חיכיתי שנה (לבד) לחברות שלי כי קבענו לצאת ובמקרה הוא עבר! עולם קטן.. הוא התיישב ליידי והתחיל לדבר איתי. פתאום נהיו לי מלא פרפרים בבטן ורק רציתי לנשק אותו. הוא כזה חלומי.. ואז חברות שלי הגיעו! חח היו חייבות להרוס את הרגע.. יום למחרת חזרנו לדבר בפייסבוק עד שתיים בלילה והאמת שאני ממש אוהבת את השיחות שלנו, אני מרגישה כל כך פתוחה איתו ושאני יכולה לדבר איתו על הכל.
כשחזרנו ללימודים, היה טיפה מביך למען האמת.. וכל פעם שמישהו הסתכל על השני אז שנינו הפנינו מבט אבל גם נלווה חיוך קטן למבטים האלו :)
המשך בסיפור הבא!