אני חבר שלך
"אני ארצה למות יום אחד, אתה יודע?"
אמרתי את זה באגביות, כאילו זה לא הדבר
אליו אני משתוקקת יותר מיום ליום.
"ואת תמותי, יום אחד"הוא אמר ולא הרים
את עיניו אליי.
"לא בזמן הקרוב" הוא אמר בהדגשה
כאשר השתיקה בינינו התמשכה.
"יהיו לך חיים ארוכים, ואת תמותי כשאת מוקפת משפחה וחברים"
הוא אמר באדישות אך הדגיש כול מילה.
"אתה לא באמת מאמין שיום אחד יהיו לי חברים,נכון?"
שאלתי בשעשוע "שלא לדבר על משפחה" הוספתי.
"למה שלא יהיו לך?" הוא שאל ולראשונה הרים את עיניו אליי.
"בגלל.." ניסיתי למצוא טיעון טוב"טוב, בגלל שאני אני"
אמרתי את זה כאילו זה הדבר הכי ברור בעולם.
"זה לא אומר שלעולם לא יהיו לך חברים" הוא אמר
וזנח את הנושא הראשוני שלנו.
"זה בדיוק מה שזה אומר" אמרי בשלווה והבטתי מהחלון.
"לא זה, לא" הוא אמר בקול תקיף, אך החזיר את מבטו
אל ספרו.
"למה אתה כול כך בטוח בזה?" שאלתי אותו, והבטתי לעברו.
"כי אני חבר שלך"
תגובות (1)
אויייש נחמד *~*