אוהבת אותך אפילו ש…פרק 42
פרק 42
עמדתי שם כמה דקות בשקט. בוהה בהם. לא ידעתי כל כך איך להגיב. גם הם היו נראים נבוכים וחסרי מילים. איכשהו , חייכתי חיוך קטן.
" רן ? " שאלתי והוא סינן איזה שהיא קללה בשקט ונמנע ממבטי.
" פשוט תשכחי את מה שקרה כאן אוקי ? " הוא פלט לבסוף.
" זה בסדר רן אני לא-" התחלתי להגיד אבל זה שעמד לידו קטע אותי.
" אני מצטער אני אמ.. אני הולך מכאן.. דבר איתי רן. " הוא מלמל ויצא משירותי הבנות.
התיישבתי על הרצפה בשתיקה , מביטה ברן ומסמנת לו בעיני להתיישב לידי. הוא נאנח והתיישב.
" הוא הציע את הרעיון של לבוא לשרותי הבנות " הוא אמר בשקט. גיחכתי.
" ממתי אתה.." אמרתי והבטתי בו, לא מסיימת את המשפט שלי.
" הומו ? " הוא שאל והביט בעיני בפעם הראשונה במשך השיחה. חייכתי חיוך מתנצל.
" זה בסדר שני זו לא קללה את יכולה להגיד הומו. " הוא אמר. שתקתי במשך כמה שניות.
" אני מניחה שאתה לא הכי שמח שגיליתי את זה " מלמלתי. הוא גיחך.
" אפשר לומר. אבל גם אפשר לומר שהוקל עלי במובן מסוים .."
" אף אחד לא יודע חוץ ממני ?" שאלתי ובלעתי את רוקי.
" לא. חוץ מיובל. " הוא אמר.
" יובל ?"
" זה שהיה כאן מקודם "
" האהא… אתם ביחד כאילו ? " שאלתי במבוכה. הוא גיחך. " לא בכאילו, באמת " צחקקתי.
" עד כמה את לא מאמינה עלי ? " הוא שאל , מביט בי בשעשוע.
" 16 מתוך עשר " אמרתי . הוא חייך בזווית הפה. " לא יודעת זה פשוט, כאילו הייתי בטוחה שאתה בקטע של נטלי בכלל " הוספתי בגיחוך.
" נע, היא אחלה כן ? אבל את יודעת.. " הוא אמר.
" תמיד היית כזה ? " שאלתי בשקט. מפחדת שאמרתי משהו לא נכון.
הוא נשך את שפתיו. " לא האמת, הבנתי שאני אוהב בנים לפני שנה בערך. בהתחלה לא השלמתי עם זה , שנאתי את עצמי , זיינתי כל היום בנות רק כדי להוכיח לעצמי שאני טועה. אבל בשלב מסוים התאהבתי במישהו…. הוא היה האהבה הראשונה שלי , והוא גרם לי להשלים עם מי שאני.."
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו.
" למה בכית ? " הוא שאל פתאום. שתקתי.
" שני ? " הוא שיחק בשערי.
" מאור נפרד ממני….הוא לא חוזר מחול. " הוא הידק את החיבוק שלנו.
" הוא סתם בן זונה , די " הוא אמר ונשק לי ללחי. חייכתי חיוך קטן.
" אתה יודע רן ?"
" ממ ?"
" תמיד רציתי ידיד הומו "
מנקודת מבט של בר :
נכנסתי לחדר ההלבשה , מתנשף.
" אני לא מאמין שהמאמן הוציא אותנו לריצה בקור הזה , הוא לא נורמלי " לירן אמר והוריד את החולצה שלו , מכניס אותה לתא שלו ומוציא מהתיק שלו חולצה כחולה.
" אחי אני חושב שקפאו לי הכליות " אמרתי וסגרתי את המעיל שלי. " יורד גשם סעמק " סיננתי מבין שפתי בזמן שעמדתי מול החלון.
לירן גיחך. " רוצה טרמפ ? " הוא אמר ותלה את התיק על כתפו, מתקרב לכיוון היציאה מחדר ההלבשה.
" בקטנה אני יסע על האופנוע זה רק טפטוף " מלמלתי ויצאנו משם.
שמתי את הקסדה על ראשי והתיישבתי על האופנוע, נוסע משם.
באמצע הדרך הגשם התחיל להתחזק , וכבר הייתי ספוג ממים. אז החלטתי לעצור איפשהו ולחכות שהגשם יפסק. הסתכלתי מסביבי והבחנתי שאני במרחק של כמה מטרים מהבית של שני. נאנחתי. אין ברירה.
חניתי בחנייה של הבניין שלה ונכנסתי לתוכו , לא לפני שסחטתי את עצמי בחוץ.
העברתי יד בשיערי ודפקתי בדלת.
" בר מתוק תיכנס כולך רטוב אוי…" אימא שלה פתחה לי את הדלת במבט מודאג.
" זה בסדר נורית , אני תכף יתייבש " אמרתי בחיוך נבוך.
" לא מה פתאום מתוק בוא אני יתן לך משהו של דולב ללבוש " היא לא הקשיבה לי והלכה לעבר אחד החדרים חוזרת כעבור דקה עם סוודר ירוק כהה.
" קח חמוד, ושני כבר בטח יצאה מהמקלחת היא בחדר שלה אתה יכול לעלות " היא אמרה בחיוך.
" תודה נורית " חייכתי אליה. " מתי שתרצה " היא אמרה והתיישבה בסלון , לוגמת מהתה שלה.
נכנסתי לחדרה של שני. הוא היה ריק. בטח היא עדיין מתקלחת.
פשטתי את חולצתי מעלי והנחתי אותה על הכיסא בצד.
" בר ? " שמעתי את קולה מאחורי והסתובבתי. היא הייתה לבושה במגבת לבנה בלבד. אלוקים תעשה שאני יצליח לשלוט בעצמי.
" שני " חייכתי. " כמעט ושחכתי עד כמה את שווה " הוספתי והתקרבתי אליה.
" מה אתה עושה כאן ? " היא צחקה במבוכה. היא תמיד צוחקת שהיא לחוצה.
" כרגע כלום, אולי תכף אני אנשק אותך " חייכתי. היא נשכה את שפתייה.
" אתה בלי חולצה ? " היא שאלה.
" את רואה טוב. " גיחכתי. " את משנה נושא ? " הוספתי.
" אני חייבת להתלבש " היא מלמלה ופתחה את הארון שלה. התקרבתי אליה שוב , נעמד מאחוריה.
" את לא חייבת " נישקתי את הכתף שלה. היא לקחה בגדים מהארון וסגרה אותו בתנופה. מזיזה אותי ממנה וחוזרת לחדר המקלחת. " שלא תתקרר " היא אומרת לפני שהדלת נסגרת.
גיחכתי ולבשתי את הסריג שאימא שלה הביאה לי. אחרי כמה דקות היא יצאה, לבושה בטרנינג אפור וצמוד מעט. זה לא בסדר לעשות לי את זה.
היא התיישבה על המיטה לידי. " זה לא הסריג של אחי ? "
" זה כן. אימא שלך הביאה לי ללבוש כי שלי היה רטוב.. " אמרתי והיא הנהנה , קולעת את שיערה הרטוב לצמה ארוכה.
" אז, במה זכיתי שאתה כאן ביום גשום כזה ? " היא שאלה והביטה בתוך עיני.
" עוד לא זכית בכלום. " אמרתי והתקרבתי אליה קצת.
מנקודת מבט של נועה :
" נועה לווין ? " אחת מהאחיות נעמדה בפתח החדר וקראה בשמי. הזדקפתי ונעמדתי מולה. " הרופא קורא לך " היא חייכה אלי ופתחה את הדלת.
התיישבתי בכיסא מול הרופא והבטתי בו. לחוצה כמו שלא שהייתי לחוצה במשך כל חייך.
" נועה לווין. " הוא פתח והביט בי. הנהנתי בראשי. " יש לי כאן את תוצאות הבדיקה שלך " הוא הוסיף.
" אני מקשיבה " אמרתי בשקט ונשמתי עמוק. בבקשה אלוהים בבקשה אלוהים בבקשה אלוהים.
" הבדיקה יצאה חיובית נועה , את בהריון בחודש בסוף החודש הראשון שלך. "
מנקודת מבט של שני:
" דיי בר.. " מלמלתי והזזתי את ראשי. שמעתי אותו נאנח.
" כן אני יודע , מאור " הוא סינן בכעס.
" לא זה לא זה… אנחנו.. הוא זרק אותי. " בלעתי את רוקי. לא יודעת למה סיפרתי לו את זה בכלל. אני והשטויות שלי. סיימתי לקלוע את הצמה שלי והרמתי את מבטי אליו.
" זה לא היה אמור להיות ההפך ? " הוא שאל.
" הא ? " שאלתי בחוסר הבנה.
" את יודעת, בהתחשב בכך שהוא זה שבגד בך לא את בו. "
מה ????????
בר הבחין בהלם שלי ומיד קפא. " פאק. אני חשבתי שאת יודעת שני. " הוא אמר בשקט.
האייפון שלי צלצל. משכתי באפי וניסיתי לעצור את הדמעות לנשום עמוק ולענות.
" הלו ? "
" שני… אנ- אני… אני בהריון. "
תגובות (18)
אומיגדדדד, תמשיכיי
אינמצבבבבב נועה בהריון ?? בר ושני קצת תני קצת מהם ביחד
פרק מושלםםם תמשיכיייי
אבל מימי נועה בהריון?
כןכןכןכןכןןכןכןכןכןןןןןןןןןןןןן!!!! המממשךךךךך ומיידדדד!!!! ובבקשהההה שבר ושניי יהיו כבר ביחדדד !!!!
יואוווו שמעי את הבנאדם הכי לא צפוי בעולם!!
תמשיכיי! זה קצר מדיי
מההההה אוווימגאאאאד תמשייייכיייי מושלם
וואייייי אימלההה איזהה לאאא צפוייייי היה הקטע עם רן הייתי עם הפה פתוח כמו לא יודעת מההה אני בשוקקקקקק
זו אכן הפתעה אחת גדולה ;)
בר 3> בר 3> בר 3>
חחח מסכן, היא חייבת לעשות לו את זה?
תמשיכי :)
מתתי
יואוו בחיים לא ציפיתי שזה יהיה רן!
ונועה, אוי :( תמשיכי!
והיא יד לך רעיונות מדהימיםם
תמשיכיי
וואי את כותבת נדיר (:
תמשייכי
יואו זאת את בתמונה?
כן :) למה ?
את ממש יפה :)
ומתי את מתכוונת להמשיך?
איזה כיף זה שקוראים לדמות הראשית על שמי^_^ שני
תודה , והיום פרק :))