רק חלק ממני

כול מי שמכיר, הכיר או יכיר אותי,
תמיד ידע רק חלק ממני.
לעולם לא את כולי.
משום שכול אדם, רואה חלק אחר שלי.
כול אדם מתעלם מחלקים שונים באישיות שלי.
זאת אומרת, גם אם אני אניח את כול מהותי מולם
על מגש של כסף, הם יראו רק את מה שהם רוצים לראות
ולא את כולי.
אבל אני מניחה שזה ככה תמיד.
אנשים פשוט מתעלמים מדברים שהם לא רצים לראות ולהכיר.
הם פשוט סוגרים את עצמם לדברים הללו, ולא מכירים בהם.
ואתם יודעים מה?
אני מתחילה להרגיש שעדיף שאנשים לא יכירו את כולי,
משום שהם יכולים להזדעזע ממה שהם יגלו.
הם יכולים להבין שהם טעו לגבי לאורך כול הדרך
ופשוט לעזוב.
אך, אני מניחה שזה מה שאנשים עושים,
הם עוזבים.
משאירים חור גדול במקום בו הם פעם היו,
ועוזבים בלי להסתכל לאחור.